ויקרא רבה כו ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · ויקרא רבה · כו · ה · >>

ה.    [ עריכה ]
רבי ברכיה בשם ר' לוי אמר משל לישראל וכהן שנכפו נמסר להן רופא מומחה והיה מצוה את ישראל ומניח את הכהן א"ל הכהן מפני מה אתה מצוה את ישראל ואתה מניחני אמר לו זה ישראל הוא ודרכו להלך בין הקברות אבל אתה כהן ואין דרכך להלך בין הקברות לפיכך אני מצוה את ישראל ומניחך כך העליונים שאין יצה"ר מצוי בהם אמירה אחת דייה להם שנאמר (דניאל ד, יד): "בגזירת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא" אבל התחתונים שיש בהם יצה"ר הלואי לשתי אמירות יעמדו הה"ד "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְגוֹ'":