ובחרת בחיים/עקב

סדר עקב

[ח ח] ארץ חיטה. תימא, היה לנו לברך על הפת בשבת קודם ליין, מנחת יהודה.

עיין מ"ש בזה בס"ד בספר נשמת כל חי [ח"א חא"ח סימן י"ג] יע"ש.

[ט א] גדולים ועצומים ממך.

לקמן ד"ה "ועצומים מכם" הרחיב הדיבור יותר עי"ש.

[י ו] ובני ישראל נסעו מבארות וכו'.

חלקם בחיים דף ג"ל ע"ג.

[שם ז] ומן הגודגודה וכו' - ולהודיעך שהוקשה לו מה שאמרו נתנה ראש לפרוש ממנו כיום שעשו בו את העגל עכ"ל.

אפש"ל עם מ"ש המפרשים, דאוה"ע טוענים עלינו משום "אחרי רבים להטות". והתירוץ לזה הוא, דבארץ ישראל לא שייך טענה זאת דאחרי רבים, דקי"ל כל הקבוע כמחצה על מחצה דמי. וכשאמרו "נתנה ראש ונשובה מצרים", היינו שרצו לפרוש ממנו יתברך ולעבוד ע"ז, וכבדרש רז"ל שאמרו מ"ש נתנה ראש הוא רמז לע"ז, כמו "ויהי דוד בא עד הראש" [שמואל ב' טו לב], וא"כ הוי כיום שעשו בו את העגל שהוא ע"ז ממש ודוק.

[יא יד] תוס' ד"ה ואספת וכו'.

עמ"ש התוס' בברכות [דף ל"ה], ומוהרשד"ם בתשו' [חא"ח סימן ל"א].

[שם יט] ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם - שילמוד אביו לבנו תורה ואם לא עשה כן הרי הוא כאילו קוברו שנאמר ולמדתם וכו'.

ודרשה זו היא מהסמיכות "למען ירבו ימיכם וימי בנכם". ובדרך רמז נוכל לומר גם כן, בתבה "ולמדתם" דהוא נוטריקון למד תם, דאם למד אז יהיה תם בגופו שלם חי וקיים, הלא"ה יהפך אותיות ת"ם ויהיה מ"ת.

גם ס"ת אות"ם א"ת בניכ"ם משמש למעלה, אות"ם א"ת ס"ת: מ"ת, א"ת בניכ"ם: אותיות ת"ם, דביד האב להפוך ממ"ת לת"ם. ומצאתי בתנא דב"א [סדר אליהו רבא פרק ה'] וז"ל וכל המלמד לחבירו פסוק אחד או הלכה אחת או דיבור א' כאילו נותן לפניו חיים, שנאמר כי הוא חייך ואורך ימיך, ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה ע"כ. ולפי"ז שפיר כתב דהוא כאילו קוברו כשאינו מלמד תורה דגדולה תורה שהיא נותנת חיים.

[שם כה] לא יתייצב איש - אין לי אלא איש, אשה בכשפיה מנין, ת"ל לא יתייצב מ"מ.

וכתב בספר אספקלריא המאירה [דף קי"ג ע"ד] וז"ל: הא לכאורה ליכא חיבור פרשיות בזה הענין דכישוף לפ' ראה אנכי, גם "על פני כל הארץ אשר תדרכו בה" לא דייקא מילתא דקרא, דאטו דוקא במקום אשר הלכו ישראל ודרכו שם נפלו פחדיהם ולא במקום אחר, והלא בהדייא כתיב גבי מלחמות סיחון ועוג "פחדך ויראתך על פני העמים וכו', אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו" וכו'.

ונראה, דאיתא בפ"ק דחולין [דף ז ע"ב] ההיא איתתא דהוה קא מהדרא למישקל עפרא מתותי כרעי דר' חנינא, אמר לה שקולי לא מסתייע מילתא, אין עוד מלבדו כתיב, והנה האי קרא דאין עוד מלבדו כתיב בפ' ואתחנן, ופתח קרא ואמר "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד" ומפרש"י עפ"י דרוש רז"ל כשנתן הקב"ה התורה לישראל פתח להם שבעה רקיעים וכשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים וראו שהוא יחידי וכו'.

ולפי ב' הודעות אלו, יסתדרו חיבורי פרשיות הללו, דקאמר "לא יתייצב איש בפניכם" ללמד על אשה בכשפיה, שלא תעמוד לנגדכם אף שהגדיל טומאתה בשולי רגליכם, דהיינו שתתגבר בכישוף כמו אצל רבי חנינא לקחת העפר מתחת כפות רגליכם שבודאי מהני הכישוף, מ"מ לא הסתייע. וזהו דאמר "פחדכם ומוראכם יתן ה"א על פני כל הארץ אשר תדרכו בה" דייק, ר"ל אף במקום דריכתכם שהוא תחת כרעיכם גם שם יהיה פחד ה' והדר גאונו שלא יוכלו להרע לכם משם, וכדכתיב "אין עוד מלבדו", זהו דמפרש וקאמר "כאשר דבר לכם" דייק, ומהו הדיבור, "ראה אנכי" ר"ל כי בנתינת התורה שפתח הקב"ה "אנכי", הרי הראה להם זה הדיבור ראשון לאמר "ראה אנכי" כלומר ראו כי אנכי לבדי, והיינו שפתח כל ז' רקיעים וכל ארצות והראה שאין עוד מלבדו כנ"ל. נמצא כאשר ראית וידעת כי אין עוד מלבדו, בזה תדע כי לא תועיל לך שום כישוף בעולם, כי ההוא קרא חבר רישא דכל כשפייא וכההוא מעשה דר' חנינא ממש כדאמרן עכ"ד, ושפתיים יצדק.

[שם] פחדכם - על הקרובים ומוראכם על הרחוקים.

וכן פירש רש"י סדר בשלח.