ובחרת בחיים/וזאת הברכה
סדר וזאת הברכה
[עריכה][לג ב] ויאמר ה' מסיני בא - פתח תחילה שבחו של מקום ואח"כ פתח בצרכיהם של ישראל.
ומכאן נמי סמך למה שנוהגים לברך תחילה על המתוק ואח"כ לבעה"ב[1], וכתבתי בזה במקום אחר. וזה בסידור תפילת י"ח וברור.
ובדרך דרש יתכן לומר ע"פ דרכו של רבינו דפירש "לפני מותו – סמוך למיתתו", ופתח תחילה בשבחו של מקום. והוא על פי מ"ש חז"ל [נדרים י ע"א] דלא יאמר אדם לה' קרבן שמא ימות[2]. וא"כ ניחזי אנן, איך פתח משה את פיהו ויאמר "ה' מסיני בא", דאין זה כפי הדין[3].
לזה מילתא קדים אמרה "לפני מותו סמוך - למיתתו" דהיה ברור לו דעדיין לא הגיע העת והרגע שבו ימות וכדאיתא במדרש רבה פ"ז דהיו מודיעין לו משעה לשעה ומרגע לרגע אמטו להכי פתח בשבחו של מקום בהאי נוסחא ה' מסיני בא והוא על דרך שתירצו המפרשים דהצדיקים יודעים העת שימותו ואין חוששין לזה כ"ש וק"ו לגבי משה וכאמור.
[שם ה] ויהי בישורון מלך.
עיין מה שכתבתי בעניותי בספר בית אבות בפתיחא דחכימי [דף ז ע"א].
[שם כה] וכימיך דבאך – ימי נעוריך כן יהיו ימי זקנותיך.
הביטה וראה נוסח התפילה שהובא בספר ימצא חיים [סימן ס"ז דף ס"א ע"ב] מכוון יפה לזה.
[שם כו] רא"ם ד"ה רוכב שמים וכו' - כי בזולת זה וכו', השחקים וכו'.
בביאור דברי הרא"ם הללו רחב פיו של הרב זרע אברהם [כאטורזא] ז"ל [דף ק"ג ע"ד ודף ק"ד] פוק חזי ויערב לך.
[שם כז] זרועות עולם - אימת הגבוה על הנמוך.
עי' לרבינו סדר האזינו על פסוק "כי אשא על שמים ידי"[4].
[לד ג] ואת הנגב - ד"א מערת המכפלה.
לפי מ"ש בי"ד דשם נקבר הראה לו מקום קבורתו ולא גילה לו למא"ד ולא איש אפילו משה ואם גילה לו אתיא כמ"ש רבינו ויקבור אותו דהוא קבר את עצמו, ועיין חומת אנך סדר וירא.
[שם ה] וימות - אפשר משה מת וכתב.
עי' להרב נחלת בנימין ז"ל [מצוה פ"ו אות ט-י] מ"ש בזה. ועוד תמצא להרב יערות דבש [ח"א דף ל' סוף ע"ב] ושמעתי מפי הגאון הרב אליהו מוילנא ז"ל דפירש דמ"ש חז"ל "משה כותב בדמע", הדבר קשה, איך יתכן, דצריך דיו, ובדמע פסול הס"ת. ועל זה גילה מצפוניו, דבדמע הכוונה לשון המדמע, לשון תערובת. דכל האותיות היו גולמי, ואחר חטא אדם הראשון, נסדרו האותיות בזה האופן. ונמצא, האותיות הללו משה כתבן בתערובת ולא הבין משה זת"ד, ודפח"ח.
ולפי מאמרם ז"ל, דאפילו משה אינו יודע היכן קבור, הרי אם הוא כותב סימן בתוך סימן, איך יתכן דלא ידע. בשלמא המוצאין אינן מוצאין, אך לגבי דידיה נמצא מאד. אכן על פי האמור אתי שפיר ודוק.
אלא, דאינו מסביר איך יצוייר דכל הס"ת כתב בלי דימוע, ואלו הפסוקים כתב בדמוע כמו שהיו קודם חטא אדם הראשון, והדבר צ"ת.
[שם ו] ויקבור אותו בגיא.
מה שהקשה אמר יוסף [אלקלעי קנא ע"ג] בליקוטיו על דברי הרב רבינו בחיי ז"ל[5], אינו מובן. דלמין אפיקורס לא יוכל להשיב מתורה שבע"פ, כי אם מקרא המפורש בתורה. וכן הקשה אלי הרב ועצום נז"י כמהר"ר יצחק דיאס המכונה מירקאדו נר"ו. אלא, דאולי כונתו היא, למה בגמרא לא אמרו אחר זה לקושטא דמילתא דלא קבר אותו.
וראה מפלאות תמים דעים, דלפי גדולתו של משה רבינו ע"ה מדקדק עם חסידיו, דאירע על ידו בלועי קרח ועדתו, וא"ש ההי"ב את"מ[6].
[שם יב] לעיני כל ישראל – [שנשאו לבו] לשבור הלוחות.
וזה רמוז באומרו "אשר עשה" דסתירת זקנים בנין. ועשה לשון תיקון. ורמוז בתיבת אשר דהוא "אשר שברת" - ישר כחך[7]. ועש"ה ר"ת ע'ל ש'בירת ה'לוחות, וק"ל.
[1] כדי שלא יקדים ברכת עבד לברכת קונו, ועי' פלא יועץ [ערך ברכות], ובהערת דמשק אליעזר שם.
[2] בפירוש רש"י שם כתב "דילמא אמר לה' ולא גמר לדיבור זה דלא אמר קרבן" וכו'. וברא"ש כתב דהחשש שמא ימלך, אומנם בהרבה ספרים מהאחרונים הביאו הטעם דשמא ימות, עי' בהרחבה בשדי חמד כללים מערכת ה' סי' ל"ה.
[3] קושייא זו הביא הרב ירך יעקב [פיתוסי] ובס' כרם שלמה [גייגר], ובפרדס יוסף [פרשת ויקרא]. ותרצו, דזהו כוונת המדרש כאן שדרש "לפני מותו" שכפתו למלאך המות תחת רגליו ובירך לישראל, כי מלאך המות מנע ממנו לברך את ישראל. וא"ש שלא חיישינן שמא ימות.
[4] ז"ל שם: כי אשא אל שמים ידי, כמו כי נשאתי, תמיד אני משרה מקום שכינתי בשמים, כתרגומו אפלו חלש למעלה וגבור למטה, אימת העליון על התחתון, וכל שכן שגבור למעלה וחלש מלמטה. עכ"ל.
[5] ז"ל שם: "ויקבור אותו בגיא", כתב רבינו בחיי ז"ל, אמרו במדרש הקב"ה קבר אותו, וענין הקבורה שקבר אותו הקב"ה שנפתחה לו הארץ בדרך ונכנס שם ומת ונסתמה אחרי כן עכ"ל.
ואיכא למידק על דבריו, מהא דאיתא בסנהדרין [דף ל"ט ע"א] אלהים כהן הוא כי קבריה למשה במאי טבל, יע"ש.
[6] ואם שגיתי, ה' הטוב יכפר בעד, אתי תלין משוגתי.
[7] כמו שדרשו חז"ל במס' שבת "אשר שברת - ישר כחך ששברת".