לדלג לתוכן

השתפכות הנפש/עב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



עִקַּר הַמֹּחִין שֶׁל הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם בְּחִינַת דְּבֵקוּת (כַּנַּ"ל בְּסִימָן נ"ח) הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת. כִּי עִקַּר הַדְּבֵקוּת הוּא תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִין תְּפִלִּין לְשׁוֹן תְּפִלָּה. בְּחִינַת נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י מִלְּשׁוֹן עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל נִתְעַקַּשְׁתִּי וְהִפְצַרְתִּי פְּצִירוֹת וּפְתִילִים הַרְבֵּה לַמָּקוֹם לִהְיוֹת שָׁוָה עִם אֲחוֹתִי. וְגַם יָכֹלְתִּי שֶׁהִסְכִּים עַל יָדִי. וּבִבְחִינָה זוֹ צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת מְאֹד מְאֹד כָּל יָמָיו שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בָּזֶה מְאֹד מְאֹד. שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁדְּבָרָיו אֵינָם מוֹעִילִים כְּלָל וְהוּא רָחוֹק מִדְּבָרָיו מְאֹד. וְזֶה יָמִים וְשָׁנִים שֶׁעוֹסֵק בָּזֶה וַעֲדַיִן לֹא פָּעַל כְּלָל. אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן בָּזֶה. כְּמוֹ הָעַקְשָׁן מַמָּשׁ שֶׁעוֹשֶׂה הַדָּבָר בְּלִי שׁוּם טַעַם, כֵּן צְרִיכִין עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל מְאֹד בְּכָל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל עֻבְדָּא וְעֵצָה, אֲבָל עִקַּר עַקְשָׁנוּת בְּיוֹתֵר צְרִיכִין בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וְהָעִקָּר בְּשִׂיחוֹת שֶׁל הִתְבּוֹדְדוּת. כִּי צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד לְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. אַף־עַל־פִּי שֶׁתִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי טַעַם וָרֵיחַ. כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי אַף־עַל־פִּי שֶׁרָאוּי לְבַזּוֹתוֹ וּלְשַׁקְּצוֹ אַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים בְּכָל עֵת. וְעַיֵּן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת בָּלָק דַּף קצ"ה מַאֲרִיךְ מְאֹד בְּגֹדֶל יִקְרַת תְּפִלַּת הֶעָנִי. עַיֵּן שָׁם וְכָל זֶה נֶאֱמַר אֲפִלּוּ בְּעָנִי סְתַּם שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל צְרָכָיו עַל דָּחְקוֹ וַעֲנִיּוּתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמַּתְחִיל הָאָדָם לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וּמַרְגִּישׁ עֲנִיּוּתוֹ וְדָחְקוֹ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְטוֹעֵן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִתְחַנֵּן אֵלָיו לְקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ. וְשׁוֹפֵךְ לִבּוֹ לְפָנָיו בִּבְכִיָּה וְתַחֲנוּנִים. כַּמָּה וְכַמָּה יְקָרָה תְּפִלָּה זוֹ בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר מִכָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁמִּתְפַּלֵּל וּמִתְבּוֹדֵד וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁלֹּא פָּעַל כְּלָל, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר אֵינוֹ נֶאֱבָד וְכֻלָּם מְנוּיִים וּסְפוּרִים וּגְנוּזִים בְּאוֹצְרוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְגַם כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם כְּלָל לֵידַע בְּזֶה הַגּוּף אִם פָּעַל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אִם לָאו. וַאֲפִלּוּ אִם לֹא פָּעַל כָּל יָמָיו כִּי אִם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה אַחַת גַּם זֶה יָקָר מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, וּכְשֶׁיִּהְיֶה חָזָק כַּנַּ"ל בִּבְחִינַת: "נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי", אָז סוֹף כָּל סוֹף בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת שָׁוֶה עִם אֶחָיו הַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקִים (לִקּוּטֵי הַלָכוֹת, הִלְכוֹת תְּפִלִּין, הֲלָכָה ה').