לדלג לתוכן

השתפכות הנפש/עג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



הַהִתְבּוֹדְדוּת צָרִיךְ לִהְיוֹת עַד שֶׁיְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי שֶׁיְּבַטֵּל כָּל רְצוֹנוֹתָיו לִרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת מִשְׁפָּט שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ וּלְיַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל דָּבָר, אִם כָּךְ רָאוּי לוֹ לְבַלּוֹת יָמָיו וְכוּ', וְעִקַּר הִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּהִתְחַזְּקוּת רְצוֹנוֹת טוֹבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וִיסַלֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ מִכָּל הַבְלֵי הָעוֹלָם וִיבַטֵּל רְצוֹנוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁמִּכָּל אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם שֶׁנִּתְפַּזֵּר דַּעְתּוֹ לְשָׁם יָשׁוּב מִכֻּלָּם לְדָלֶ"ת דְּאֶחָד לְהִכָּלֵל בְּאַחְדוּתוֹ וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־פִּי רֹב בִּשְׁעַת הִתְבּוֹדְדוּת וְיִשּׁוּב הַדַּעַת רוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם מָקוֹם בְּכָל אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם לִבְרֹחַ לְשָׁם וּלְהִתְחַבֵּא שָׁם מִפִּגְעֵי הָעוֹלָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן בְּחִינַת אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְכוּ' עַד שֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵין לוֹ מָנוֹס כִּי אִם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד בִּבְחִינַת כִּי מִמְּךָ נַסְתִּי וְשַׁבְתִּי עָדֶיךָ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּכָל עֵת לְכָל קוֹרְאָיו, אֲפִלּוּ אִם נִתְעוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְעוּ. כִּי רַחֲמָיו אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם וְכָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה לִהְיוֹת רְצוֹנוֹ חָזָק תָּמִיד אֶל הָאֱמֶת וְלֹא יַרְפֶּה אֶת הָרָצוֹן הַטּוֹב אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יִהְיֶה אַחֲרִיתוֹ טוֹב. וְאֵלּוּ שֶׁרְגִילִין בְּהִתְבּוֹדְדוּת הֵם בְּטוּחִים מִכָּל צַר וְאוֹיֵב וּמַשְׂטִין כִּי הֵם מַסְתִּירִים עַצְמָם בְּצֵל כְּנָפָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד וּמִי זֶה עָרֵב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵם מַסְתִּירִים עַצְמָם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת כִּי אַתָּה ה' מַחְסִי. וְזֶה בְּחִינַת וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד וְכוּ' בְּחִינַת: "כִּי אַתָּה ה' לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי", שֶׁעַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת שׁוֹכְנִים בֶּטַח. עַיֵּן שָׁם שֶׁמְּפָרֵשׁ בָּזֶה אֶת הַכָּתוּב הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, שֶׁהֵם מִתְבּוֹדְדִים בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם הֵיטֵב הֵיטֵב מַה יִהְיֶה סוֹפָם וְתַכְלִיתָם שֶׁזֶּהוּ כָּל עִנְיַן הַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב שֶׁאֵינָם חוֹשְׁבִים בְּדַעְתָּם מַעֲשֵׂה הַגּוֹיִים שֶׁרוֹדְפִים אַחַר הַמָּמוֹן, מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה מִכָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה מִזֶּה שֶׁהוֹלְכִים לִדְבַר מִצְוָה לְהִתְבּוֹדֵד וּלְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת אַרְבָּעָה דְּגָלִים בְּחִינַת דָּלֶ"ת דְּאֶחָד כַּנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה בַּאֲרִיכוּת (שָׁם, הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר, הֲלָכָה ה).