השתפכות הנפש/יב
אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ בְּעִנְיַן הַנְהָגַת הִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְצִוָּה לוֹ לִלְמֹד וְכוּ'. וְשָׁאַל אוֹתוֹ הֲלֹא אֵינִי יָכוֹל לִלְמֹד, הֵשִׁיב לוֹ. עַל־יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לָבוֹא לַכֹּל. לְכָל טוּב. לְתוֹרָה וַעֲבוֹדָה וּלְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הָעֲבוֹדוֹת וּלְכָל הַטּוֹבוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת.
אָמַר הַמַּעְתִּיק: עַיֵּן בַּסֵּפֶר "יֶרַח הָאֵתָנִים" כְּתַב יָד מֵהָרַב הַקָּדוֹשׁ מִטְּשֶׁערִין, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, עַל הַתּוֹרָה תְּהוֹמוֹת יְכַסְיֻמוּ בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" חֵלֶק א' סִימָן ט' שֶׁכָּתַב שָׁם לְעִנְיַן יוֹם הַדִּין שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. שֶׁעִקַּר דִּינוֹ שֶׁל אָדָם הוּא עַל שֶׁלֹּא הָיָה זָהִיר בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה. כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לָבוֹא לְכָל טוּב לְתוֹרָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים וְלִתְשׁוּבָה וּלְהִנָּצֵל מִן הַחֵטְא וּכְמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, תְּפִלּוֹת הַרְבֵּה עַל זֶה. וְזֶה מוּבָן בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עֵרוּבִין ס"ה), שֶׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: יָכוֹל אֲנִי לִפְטֹר אֶת כָּל הָעוֹלָם מִן הַדִּין וְכוּ' וּמַסְקוּ מַאי אֲנִי יָכוֹל לִפְטֹר דְּקָאֲמַר מִדִּין תְּפִלָּה. כִּי דִּין תְּפִלָּה הוּא כְּלַל הַדִּין וְהַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל אָדָם. כִּי אִלְמָלֵי הָיָה זָהִיר וְרָגִיל בִּתְפִלָּה כָּרָאוּי הָיָה זוֹכֶה לְתַקֵּן הַכֹּל. וְכַמְבֹאָר גַּם בַּמְפָרְשִׁים מֵעֵין זֶה. וְכַמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר. שֶׁזֶּה נִלְמָד מֵעִנְיַן נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה שֶׁעִקַּר הַחִיּוּב שֶׁלָּהּ לְמִיתָה רַחֲמָנָא לִצְלָן, הוּא עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא צָעֲקָה וְכוּ' (עַיֵּן שָׁם) פַּעַם אַחַת אָמַר. אִם הָיָה מַנִּיחִין מֵת לָעוֹלָם הַזֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּוַדַּאי הָיָה מִתְפַּלֵּל יָפֶה יָפֶה בְּכָל כֹּחוֹ (שָׁם, סִימָן קי"א).