האמונה
מראה
הָאֱמוּנָה / הרב אברהם יצחק הכהן קוק
לָעַד חַיָּה[1] בִּלְבָבֵנוּ
הָאֱמוּנָה הַנֶּאֱמָנָה,
לָשׁוּב לְאֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ
עִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה[2].
שָׁמָּה נַעֲמֹד לְגוֹרָלֵנוּ
אַב הָמוֹן[3] קָנָה,
שָׁמָּה נִחְיֶה חַיֵּינוּ
חַיֵּי עֲדַת מִי מָנָה[4].
שָׁמָּה נַעֲבֹד אֱלֹקֵינוּ
בְּחֶדְוָה בְּגִילָה וּבִרְנָנָה,
שָׁמָּה נַעֲלֶה לִרְגָלֵינוּ
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה[5].
תּוֹרַת חַיִּים חֶמְדָּתֵנוּ
מִפִּי עֶלְיוֹן נִתָּנָה,
נֶצַח הִיא נַחֲלָתֵנוּ
ראו גם
[עריכה]הערות שוליים
[עריכה]- ^ הלשון "חי לעד" מושאלת מברכת ברוך שאמר.
- ^ על פי הפסוק "הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד" (ישעיהו כט, א)
- ^ על פי הפסוק ב"אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ" (בראשית יז, ה) שנאמר לאברהם אבינו.
- ^ על פי הפסוק ב"מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב" (במדבר כג, י). הביטוי בשלמותו "עדת מי מנה" מופיע בנוסח הסיום של הגדה של פסח: "זך שוכן מעונה קומם קהל עדת מי מנה".
- ^ על פי הפסוק "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אלוקיך" (דברים טז, טז), בו נאמרה מצוות העליה לרגל.
- ^ על פי הפסוק בבמדבר כא יח. ביטוי זה מדגיש את מתן התורה לישראל שנעשה דווקא במדבר. נאמרו על כך טעמים רבים.