לדלג לתוכן

האמונה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

לָעַד חַיָּה[1] בִּלְבָבֵנוּ
הָאֱמוּנָה הַנֶּאֱמָנָה,
לָשׁוּב לְאֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ
עִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה[2].


שָׁמָּה נַעֲמֹד לְגוֹרָלֵנוּ
אַב הָמוֹן[3] קָנָה,
שָׁמָּה נִחְיֶה חַיֵּינוּ
חַיֵּי עֲדַת מִי מָנָה[4].


שָׁמָּה נַעֲבֹד אֱלֹקֵינוּ
בְּחֶדְוָה בְּגִילָה וּבִרְנָנָה,
שָׁמָּה נַעֲלֶה לִרְגָלֵינוּ
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה[5].


תּוֹרַת חַיִּים חֶמְדָּתֵנוּ
מִפִּי עֶלְיוֹן נִתָּנָה,
נֶצַח הִיא נַחֲלָתֵנוּ

מִמִּדְבָּר מַתָּנָה[6].

ראו גם

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. ^ הלשון "חי לעד" מושאלת מברכת ברוך שאמר.
  2. ^ על פי הפסוק "הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד(ישעיהו כט, א)
  3. ^ על פי הפסוק ב"אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ(בראשית יז, ה) שנאמר לאברהם אבינו.
  4. ^ על פי הפסוק ב"מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב(במדבר כג, י). הביטוי בשלמותו "עדת מי מנה" מופיע בנוסח הסיום של הגדה של פסח: "זך שוכן מעונה קומם קהל עדת מי מנה".
  5. ^ על פי הפסוק "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אלוקיך(דברים טז, טז), בו נאמרה מצוות העליה לרגל.
  6. ^ על פי הפסוק בבמדבר כא יח. ביטוי זה מדגיש את מתן התורה לישראל שנעשה דווקא במדבר. נאמרו על כך טעמים רבים.