דרך חיים (מהר"ל)/פרק ו משנה ו
פרק ו משנה ו
[עריכה]לא תבקש גדולה וכו'. ביש ספרים גרסינן אל תבקש גדולה לעצמך, ויש לדקדק למה אמר לעצמך ולא אמר כן אצל הכבוד, אבל הפי' הוא כי הגדולה כאשר הוא נשיא או שר הוא דבר עצמי לאדם שהוא בריה חשובה ואינו בריה פחותה, ורבותא קאמר אף שהגדולה היא דבר עצמי לאדם שהוא בריה חשובה אל תבקש דבר זה. אבל הכבוד אחרים נוהגים בו כבוד ואין זה דבר עצמי אל האדם כמו הגדולה שהוא דבר עצמי. יש לשאול שאמר אל תחמוד כבוד יותר מלמודך ומשמע הא כפי למודך יחמוד כבוד, ודבר זה קשיא כי איך יחמוד כבוד שאם כן לא יעשה רק לשם כבוד. ונראה דכך פירושו אל תבקש גדולה ואל תחמוד שום כבוד יותר, כי בלמוד שלך יש לך כבוד די שהוא עיקר הכבוד כמו שאמר למעלה כבוד חכמים ינחלו ולפיכך למה לך לחמוד כבוד כי יש לך כבוד די. וגם אמר זה נגד יצר הרע שאם יצרו מתגבר לכבוד, יאמר ליצרו כי יש לו כבוד די בתורה. ואמר ולא תתאוה לשלחנם של מלכים ששלחנך גדול משלחנם, ושלשה דברים אמר אל תבקש גדולה ואל תחמוד כבוד ואל תתאוה לשלחנם של מלכים, נגד ג' דברים שהם הגדולה שאדם הוא בעל שררה על אחר וזה נקרא גדולה, והכבוד נקרא כאשר אחרים נוהגים בו כבוד ומכבדין אותו ולפעמים נוהגין בו כבוד ואין מתגדל על אחרים, והשלישי הוא העושר ואצל הגדולה אמר אל תבקש, ואצל כבוד לשון חמדה כי הכבוד למראה, ואצל העושר אמר לשון תאוה כי האדם מתאוה אל העושר. וזה שאמר ואל תתאוה לשלחנם של מלכים שלא יתאוה לעושר של מלכים, כי עיקר המלכות הוא העושר ולכן אמרו שלחן של מלכים וכמו שאמרו ז"ל במסכת בבא בתרא (דף כה:) הרוצה להעשיר יצפון וסימנך שלחן בצפון הנה השלחן הוא סימן עושר שהמלך יש לו ערים ומדינות וכסף וזהב, ועל זה אמר ואל תתאוה לשלחנם של מלכים, שאף אם יש למלכים רבוי עושר מ"מ התורה יש בה יותר עושר. וזה כמו שאמרו במדרש (שמו"ר פל"ג) כי לקח טוב נתתי לכם יש לך אדם לוקח מקח יש בו זהב ואין בו כסף יש בו כסף ואין בו זהב אבל המקח הזה שנתתי לכם יש בו כסף ויש בו זהב שנאמר הנחמדים מזהב ומפז רב ונאמר אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים יש אדם לוקח שדות ואין בו כרמים כרמים אבל לא שדות אבל המקח הזה יש בו שדות וכרמים שנאמר שלחיך פרדס רמונים עד כאן, והנה התבאר דבר זה כי עושר של תורה הוא יותר מעושר של כסף וזהב ושדות וכרמים, ובארנו מדרש זה בספר התפארת. ויותר מזה כי ראוי שיהיה עושר של תורה יותר, כי התורה הוא דבר מקוים ונצחי והעושר של נכסים אינו נצחי, וע"ז אמר כי שלחנך דהיינו עשרך גדול מעושר מלכים, שכל עושר מלכים דבר ששייך בו ההפסד ואלו התורה לא שייך בו הפסד, ועושר יקרא כאשר יש לו קנינים ומאחר שסופו של קנין של מלכים להבטל לא מקרי זה עושר כמו שיקרא עושר של בעל תורה. ועוד התבאר למעלה אצל הפוך בה דכולא בה והרי התורה עושר דכולא בה:
ואמר וכתרך גדול מכתרם, פירוש כי יש אל המלך מעלה אלקית בודאי ודבר זה בארנו למעלה, ולכך המלכים נמשחים בשמן המשחה ואם לא הי' במלכות צד קדושה אלקית לא היה ראוי שיהיו נמשחים המלכים בשמן של קדושה, ודבר זה מורה עליו הכתר כי הכתר הוא תכשיט של כבוד על הראש, כי המעלה הנבדלת ראויה על הראש שהוא היותר עליון באדם ושם הנשמה שהיא נבדלת ולכך אליו ראוי תכשיט של כבוד, ולכך היו מושחין גם כן את הראש של מלך בשמן של קדושה. ועל זה אמר כי המעלה האלקית שיש אל מי שעוסק בתורה היא יותר מכתר מלכים, כי כתר מלכים מצטרף אל האדם הגשמי, ואף כי יש במלכות קדושה אלקית הקדושה הזאת יש לה צירוף אל הגוף, אבל הכתר של תורה דהיינו המעלה הנבדלת מן הגשמי שיש אל בעל תורה היא נבדלת לגמרי מן הגשמי. ודבר זה מורה הכתוב כי אצל זר המזבח הוא מרמז על כתר כהונה כתיב (שמות, כה) ועשית לו וכן אצל השלחן כתיב ועשית לו אבל בארון כתיב עליו, שדבר זה רמז כי הכתר של תורה היא נבדלת לגמרי מן האדם הגשמי שהוא נושא כתר זה וכבר בארנו זה. וזה אמרו כאן וכתרך גדול מכתרם, שודאי כתר זאת גדולה ביותר. ואמר ונאמן בעל מלאכתך פי' אף אם האדם בצער בשביל התורה כמו שאמר לפני זה כך היא דרכה של תורה וכו', הלא נאמן בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך לעולם הבא, ולפיכך אל יהא מצטער על דבר העמל בתורה. והלשון דחוק שאמר ונאמן בעל מלאכתך ולא אמר לפני זה כלל שיהי' עוסק בתורה, רק שאמר אל תבקש גדולה ואל תחמוד כבוד וכו' ולא מצאנו שיעסוק בתורה. ולפיכך נראה כמו גרסת הספרים יותר מלמודך עשה ואל תתאוה לשלחנם של מלכים, ופירושו עשה בתורה ואל תתאוה לשלחנם של מלכים, ואמר בלשון זה עשה ואל תתאוה לשלחנות של מלכים, כי לפעמים האדם מקנא במלכים וכיוצא בזה וחושב מה אני עושה ומטריח עצמי בתורה הלא לא אוכל להגיע אל דבר שיש לו תכלית גדול ועליון כמו שולחנות של מלכים ועל זה אמר עשה אתה בתורה ותהיה עושה תמיד ולא תהיה עצל ואל תתאוה לשלחנות של מלכים כי שלחנך גדול משלחנם ולכך יש לך לעסוק בתורה, ועל זה אמר ונאמן בעל מלאכתך וכו' שתקבל שכר גדול על זה. ויש מפרשים יותר מלמודך עשה כלומר שיהיו מעשיו מרובים מחכמתו ודבר זה אינו נראה כלל שיהיה מפסיק בזה בין מה שאמר לפני זה אל תבקש גדולה לעצמך ובין אל תתאוה לשלחנות של מלכים שהוא דבר אחד ויהיה מפסיק בדבר אחר, ועוד כבר בארנו כי כל הפרק הזה אינו מדבר רק בתורה לא בקיום המצות לומר יותר מלמודך עשה אבל הפירוש כמו שאמרנו שרצה לומר עשה בתורה ואל תתאוה לשלחנם: