דורות הראשונים/כרך א/פרק ב

יצחק אייזיק הלוי
דורות הראשונים
פרק ב
→פרק א	פרק ג←

‫בירורי הדברים

אמנם כן כי יש בזה טעות כולל בעיקר ענינו של הורדוס בנוגע לארץ‬ ‫יהודה ובכל הנוגע להממלכה אשר יסד‪.‬‬

‫וימי הורדוס לא לבד שאינם המשך ימי החשמונאים, המשך ימי ממשלה‬ ‫ביהודה, כי אם שהנם תחלת ימי ביטול כל ניר ממשלה ליהודה וישראל, ותחלת‬ ימי החרבן‪.‬‬

‫ועוד יותר מזה כי יחד עם זה, הנם גם תחלת ימי ירידת כל האומה בכללה‬ ‫בכל ארצות מושבותיהם, גם מעל לגבול יהודה, והנם תחלת ימי הדחיפה הנוראה‬ לאחור אשר ירגיש ישראל בכל עצמותיו גם עד היום הזה‪.‬‬

‫ונבאר את כל הדברים האלה על הסדר לדעת את מעשי הימים ההם‬ ולהכיר פניהם.

‫וראשונה טעו כולם לחשוב את הורדוס למלך יהודה וכי גם הוא עצמו‬ ‫הביט על עצמו, מנקודת הראות הזאת בתור מושל לעם ישראל, אשר גדולת‬ ‫העם הזה גדולתו, וכי ארץ יהודה היתה עתה לממלכה גדולה הפורשת כנפיה על‬ כל יתר העמים אשר בארץ ירושתם, ובתוך גבולי ארצם‪.‬‬ ‫ אבל כל זה אינו כי אם טעות ומעולם לא חשב הורדוס את עצמו למלך‬ ‫ישראל, כי אם מלך לגוים, אשר משעה שמלך הורדוס היו היהודים שם פתאום‬ ‫לגרים גרורים, ובני הנכר עליון עליהם‪.‬‬

‫מתחלת ימי הבית השני אשר בני ישראל לא עלו כחומה מבבל ורק מתי‬ ‫מספר באו להתישב בארץ יהודה, נתמלאו חורבנם של ערי יהודה מהעמים אשר‬ ‫מסביב, וביותר הי' הדבר הזה מימי אלכסנדר מוקדן ואילך אשר על ידו שטפו‬ ‫היונים והסורים ויקחו בידם את רוב ערי החוף ולאט לאט פרצו הלאה ושטפו‬ בפנים הארץ‪.

ועל כן בקום מלכי החשמונאים הי' עמלם הגדול לנטות ידם על העמים‬ ‫ההם אשר התנחלו בארץ יהודה, וכי בני יהודה יהיו גם בכל הערים ההם העם‬ המושל, והנותן משמרו בארץ‪.‬‬

‫וכל זה נהפך עתה על ידי הורדוס וכל אגפיו, כל שרי גוים, אשר בידם‬ נתן את כל ממשלת הארץ והנהגתה‪.‬‬

‫הורדוס היה עתה למלך על כל העמים מסביב, וארץ ממשלתו פרצה ימין‬ ‫ושמאל, ובהיות משוש דרכו רק עם היונים, ונפשו ולבו אך אליהם ולכל דרכיהם, ‫ובהיות גם רוחו זרה לעם יהודה, כי על כן הנה מראשית ימי מלכותו נתן אל‬ ‫לבו להקים ממלכה חדשה בארין ממשלתו, אשר כללה בתוכה עמים שונים, ויחליט‬ ‫להקים ממלכה חדשה אשר עמי הנכר יהיו שם העם המושל והנותן חתיתו בארץ, היהודים כמתבוללים בתוכם, ונתונים למרמס תחת רגליהם‪.‬‬

‫ועל כן גם העביר את כל כח הממשלה ליד בני הנכר ורק הם לבדם היו‬ ‫שריו ועבדיו, ורק הם לבדם היו יועציו ואנשי סודו, ורק הם לבדם ישבו עמו‬ ‫כסאות למשפט ורק על פיהם ישק כל הארץ ^(ה)‪.‬‬

‫על פי דרכו השתדל הורדוס להעביר גם את עיר הראשה‪ ,‬עיר הממלכה‬ ‫מירושלים אל אחת מערי הגוים, אבל חפצו זה לא עלה בידו ולא הורשה על‬ ‫זה מהקיסר, ככל אשר נראה עוד לפנינו‪.‬‬

אבל גם בישבו ‬בירושלים, עיר היהודים, דבר לא הי׳ ליהודים עצמם בכל‬ ‫הנהגת הממלכה, וגם כל באי ביתו, כל רואי פניו, כל שריו ועבדיו, כל יועציו‬ ‫ומנהיגי המדינה, וכל הרודים על ידו, כולם היו מבני הנכר מהיונים והסורים ^(ו)‪.‬‬

‫והערים אשר בנה הורדוס בתוך ערי יהודה, הערים אשר נבנו מטעם אדרכלי‬ היונים בכל פאר והדר, היו רק לרעת עם יהודה ואסונם, כי לא את בני ישראל‬ ‫הושיב שם כי אם את צורריהם, למען אשר ישימו מתגם בפיהם בישבם ברבבותיהם‬ גם בלב ארץ יהודה, וככל המפורש בדברי יאזעפוס אלטטי' ‪XV, 8, 5‬. ‫ ואחרי אש‬ר יחשוב שם יאזעפוס את כל הערים והמבצרים אשר בנה הורדוס‬ ‫למען שים מתג ורסן בפי העם ככל דבריו שם בפרק זה ‪ 8, 4,‬יוסיף ויאמר‪:‬‬

"ובדרך זה סבב את כל העם עם מבצרים (אשר ‬הושיב בהם בני הנכר) ‫למען אשר לא יהי׳ אפשר להם למרוד בו‪“.‬‬

‫וכדבר פלא הוא על כל החוקרים כולם שלא שמו לב לדברי יאזעפוס‬ ‫המפורשים ‪ XIX, 7, 3‬בדברו על אגריפם הראשון, ששם דבריו מפורשים בנוגע ‫להורדוס ויאמר: ‬ "אגריפס הי׳ מטבעו חונן ונותן, וכאשר עלה על כסא המלוכה השתדל ללבב‬ ‫אליו את כל החוסים בצלו במתנות רבות וגדולות, ובזה הי׳ הבדל גדול בינו לבין‬ הורדוס אבי אביו. הורדוס הי׳ אכזר, איש אשר לא ידע רחם ואין מעצור לרוחו‪,‬‬ ‫ובפה מלא הי׳ אומר כי לבבו נוטה ‬הרבה יותר אל היונים מאשר אל היהודים, ‫ועל כן אף כי ערים נכריות של בני הנכר פאר בכל פאר מכספו, ובנה להם‬ ‫מרחצאות ובתי טיאטרין והיכלי אלילים, ועמודי פאר, לא שם לב לפאר כן אף‬ ‫לא אחת מכל ערי ישראל ולא עשה שם גם דבר היותר קל, לא בנוגע לפאר‬ ‫את בניני העיר ולא בנוגע למתנת כסף לצרכי הצבור. נגד זה הי' דרכו של אגריפס‬ ‫שונה לגמרי, כי הי׳ לו דרך אחת ומשפט אחד לכל, גם נגד בני הנכר הי' טוב‬ ‫ומטיב, ואם הראה להם את גודל נפשו, הנה לא שכח בכל זה גם את בני יהודה‬ ויתן גם להם עוד יותר‪.‬‬

‫והנה לא חקרו ולא ראו דברים ברורים ומפורשים כאלה, ויעשו את הורדוס‬ ‫למכונן ובונה לבני ישראל ערים בכל פאר והדר, ערים אשר גם נשאו ראש‬ ‫בהוד תפארתן, והנה נבנו מחדש בכל טוב טעם אדרכלי היונים.

‫וכל זה מפני שדברי ימינו נכתבו על פי טוב טעם אדרכלי היונים, ורחוקים‬ ‫לגמרי ממה שהי׳ באמת וממה שהנם לפנינו בהמקורים‪.‬‬

‫ואמנם כי הדבר הי׳ לגמרי להיפך, כי כהו עיניהם של ישראל לראות‬ ‫ויביטו צר מעון על הנעשה להם בארצם, כי הנם נדחים לאחוריהם ושחו לעפר עד‬ ‫כי ירעצם וירוצצם במסים וארנוניות למען בנות ערים לבני הנכר בכל הדר תפארת, ‫ולכל ערי ישראל לא יעשה גם דבר קל, ולא נתן כל מאומה גם לכל צרכי

‫הצבור, ויעשם לבנים חורגים בארצם נגד כל הגוים אשר הרימם עליהם בדמי‬ ‫היהודים‪.‬‬

‫והן גם ענין דברי טובי העם שלוחי היהודים בעמדם לפני הקיסר ברומי‬ ‫אחרי מות הורדוס, אשר בכל אשר נשמרו בלשונם נגעו גם בזה, ודבריהם נשארו‬ ‫לפנינו בדברי יאזעפוס אלטטי׳ ‪ XVII, 11, 2‬ויאמרו שם:

"כל ערי שכנינו‪ ,‬כל הערים אשר ישבו בהם בני הנכר פאר בבנינים‬ גדולים ומפוארים מאד, למען השכין לעפר את ערי יהודה ולהביאם עד משבר על‬ ‫ידי מסים וארנוניות."

‫וכל כך הי׳ הדבר ידוע ומפורסם לכל כי הורדוס נתן עליון לכל גויי‬ ‫הארצות על היהודים עד כי יאזעפוס רע אגריפס השני ורע ההורדסים בכלל, גבר‬ ‫עמתם ואיש בריתם, ראה עצמו כמוכרח לשכך דעת הקוראים מזה ובעוררו את‬ ‫השאלה הזאת באלטטי׳ ‪ XVI, 5, 4‬יאמר:

‫״בודאי יעורר השתוממות לראות בנפש הורדוס שני הפכים כאלה, הפכים‬ ‫רחוקים זה מזה ומתנגדים במדה גדולה ומרובה. מצד האחד נראה להורדוס לב‬ ‫מתנה נגד כל העמים כולם עד אשר כל מי שישים לב למעשיו עמהם לא יוכל‬ ‫להכחיש כי הי׳ הורדוס איש רחום וחנון עם לב טוב מאד, ומצד השני אם נתבונן‬ ‫בכל האכזריות הגדולות והנוראות וכל מעשי רשע אשר עשה לעמו (להיהודים)‬ ‫והקרובים אליו לא נוכל להכחיש כי הי׳ לו להורדוס לב סגור מכל רחמים, לב‬ ‫קשה כאבן באין רגש, כי על כן יאמרו אחרים כי הי׳ בעל שתי תכונות שונות‪,‬‬ ‫אבל אני הנני מאמין כי הכל מנפש אחת כי כן היתה תכונת נפשו לרדוף אחר‬ ‫הכבוד, והדבר הזה שלט בכל בתי נפשו, ועל כן גם הי׳ חונן ונותן אם הי׳ לו‬ ‫תקוה כי יהללו בשערים מעשיו אם מיד או לדורות עולם, ועל ידי זה היו‬ ‫הוצאותיו ״יותר מכפי כח ארץ ממשלתו" ותעל יתר מההכנסה הבאה, ועל כן הוכרח‬ ‫להיות לאכזר נגד עמו (נגד היהודים) למען בצוע בצע ולמלאות אמתחתו כסף‬ ‫וזהב כי הלא כל אשר פזר אצל זה הוכרח להוציא מהשני‪.‬

‫אלה הם דברי יאזעפוס שם, והאיש הזה הורגל כל כך בדברי ערמה ומזמה‬ ‫עד כי אבד כל הרגשותיו, וכתב דברים כאלה מבלי להרגיש שמוטב הי׳ להם שלא נכתבו משנכתבו‪.‬‬

‫ותחת תשובה אחת הנה יש לו גם שתים, כי הי׳ הורדוס מורכב משתי‬ ‫נפשות, ומבלי לדעת מה לעשות עם שתיהן יחד נתן את נפשו הטובה לכל‬ ‫הגוים וינטלם וינשאם ויתנם עליון, ואת נפשו הרעה שמר לעמו לבני ישראל‪.‬‬

‫ויאזעפוס עצמו יש לו עוד תשובה שניה ברורה מאד אשר תבאר לנו הכל‬ ‫לאמר, הורדוס אהב כבוד לשעה וגם רצה לעשות לו שם עולם, ועל כן תחת‬ ‫לעשות לו זכר עולם אצל העם אשר בחר לו, העם אשר הי׳ למלך עליהם, ותחת‬ ‫לקנות לו לבבם הם על ידי מעשים כבירים בתוכם למען יוקירו שמו, תחת זה‬ ‫בחר לו שם כבודו אצל כל עמי הנכר, וירבה לעשות עמהם טובות רבות וגדולות‬ ‫לזכר עולם, אבל לזה הלא הי׳ נדרש לו כסף רב, על כן הי׳ מוכרח לשפוך ‫חמתו על בני ישראל באכזריות נוראות להוציאם להורג ולרשת כספם, ולעשות‬ ‫שמות נוראות בכל הגוי כלו למען הביא די כסף לכל הגוים.

‫אבל דברי הבל כאלה אשר שם יאזעפוס בזה לא יכירם מקומם בספר‬ דברי הימים‪.‬‬

‫והשאלה הזאת עצמה אשר הי׳ יאזעפוס מוכרח להשיב עליה גם מפי אחרים‬ ‫גם מפי עצמו, השאלה הזאת היא כבר תשובה שלמה בכל הנוגע לממשלת הורדוס‬ ‫בארץ ממלכתו‪.‬‬ ‫ כן הדבר כי שם את בני ישראל מרמס נגד כל הגוים, אבל הי' לו בכל זה‬ מבט מדיני חודר, אשר אליו כונן כל מבטו.‬

‫וכל המעשים הגדולים והכבירים מאד אשר עשה הורדוס להיונים והסורים‬ ‫(אשר נדבר עוד עליהם), כל המון המעשים השונים ההם לא היו פרי מקרים‬ ‫בודדים שעלו על רוחו לחפש כבוד פעם כה ופעם כה, ‫כי אם מעשים של חשבון ודעת אשר כוננו כולם למטרה אחת, וליסוד‬ ‫מדיני אשר בחר לו מראשית ימי מלכותו ואשר אך אליה שאף, והיא היתה כל‬ רוח החיה בכל דרכי ממשלתו‪.‬‬

‫בארץ ישראל וממלכת יהודה היו עירות רבות אשר כבשו והתישבו שם‬ ‫גויי הארץ היונים והסורים ועמים רבים זולתם, ויהיו שם גם עירות כאלה אשר‬ ‫הם היו רוב העיר, ובני ישראל בתוכם, והרבה עירות היו כמשותפות לישראל‬ ולעמי הארץ‪.‬‬

‫כל זה הי' כן מימי היונים בארץ, בהימים אשר היתה ארץ יהודה תחת יד‬ ‫מלכי סוריא ומצרים‪.‬‬

‫וכאשר גברה יד החשמונאים הי׳ כל עמל בני ישראל לשובב להם את‬ ‫נחלתם, ולכל הפחות להטביע על כל המקומות האלה את חותם ארץ יהודה, וכי‬ יהיו בני ישראל שם בתור העם המושל והנותן משטרו בארץ.

‫אבל כאשר מלך הורדוס אף כי ברומא קבל את כתר המלוכה בתור מלך יהודה, הנה בהיות רוחו ונפשו לבני היונים, ושונא היהודים ודרכם, ורוחו זרה להם‬ ‫הי׳ מבטו ליסד ממלכה על משואות עם יהודה, ממלכה חדשה אשר היונים‬ ‫והסורים יהיו שם העיקר והעם המושל, ומנהגם הם ודרכם מושלים במדינה, וידם‬ ‫בכל משלה, והיהודים יהיו שם לעם הנכבש, בני הנכר יהיו העוצרים בעם‬ והמושלים במדינה, והיהודים סרים למשמעתם ומרמס תחתיהם‪.‬‬

‫ועל כן גם בנה ערים חדשות רבות וגדולות בתוך ארץ יהודה ויושיב בהם‬ ‫עמי הנכר, למען אשר תהי׳ יד הגוים רוממה גם בלב ארץ יהודה.

ויאזעפוס ‪ XV, 8, 5‬יאמר מפורש, כי כל הערים האלה הבצורות בנה‬ ‫הורדוס לבני הנכר "למען אשר לא יהי׳ אפשר לבני ישראל למרוד בו‬ ולהתקומם נגדו‪.‬״‫

והוא ממש ככל‪ :‬אשר עשה גם בכחידעס שר צבא היונים בראשית ימי‬ ‫החשמונאים, כמו שהוא במקביים ‪ I, 9, 50—52‬שנאמר שם: ‬ "אז שב בכחידס לירושלים, ויבן ערים בצורות ביהודה, המבצרים אצל ‫יריחו ואמעאות, בית חורן, בית אל ותמנת ופרעתון חומה גבוה דלתים ובריח, וישם‬ ‫שם בני הנכר נגד בני ישראל ויבצר גם בית־צור וגזר ואקרא (אנטוניא בימי‬ הורדוס) ויכין שם מזון וכל צרכי המלחמה."

‫וממש כן נגד העם עשה גם הורדוס‪ ,‬והן דברי יאזעפוס ‪ XV, 8, 5‬ויאמר:

"בעיר ירושלים עצמה כבר הי׳ לו להורדוס מבצר משגב בהיכלו אשר בנה‬ ‫וישב בו ומבצר אנטוניא (אקרא בימי בכחידעס), ויבן עוד מבצר נגד העם בשומרן‬ ‫אשר קרא בשם סאבסטה, ואחרי אשר חשב את המקום הזה לטוב מאד להגן על‬ ‫כל המקומות מסביב ולתת משם חתיתו על העם, כי הוא רחוק מירושלים רק מהלך יום אחד, על כן עשה את המבצר הזה חזק מאד. כן בנה עוד מבצר חזק‬ ‫למען שים רסן בפי העם ולהעבידם שם במקום אשר לפנים הי׳ נקרא מגדל‬ ‫סטראטאניוס, ואשר קרא הוא קיסריא וכמו כן עשה מבצר בתוך העמק (בית־אל‬ ‫עי׳ אלטטי׳ ‪ (V, 1 ,22‬ואשר שם הושיב מבחירי החיל, ויבצר את גאבא בהגליל‬ ‫וחשבון בעבר הירדן, כן סבב את העם במבצרים מסביב לבלי יוכלו גם לחשוב‬ מחשבת מרד."

‫והנה זה עצמו את אשר עשה בכחידעס שר צבא היונים אויב היהודים, ‫ זה עצמו עשה גם הורדוס ומהטעם הזה עצמו‪.‬‬

‫ואמנם כי לזה לבד לא הי׳ דרוש להורדוס לבנות ערים מחדש בכל הדר‬ ‫תפארת כבוד מלכים. ‫ אבל כי יחד עם זה הי׳ כל חפצו להרכיב את בני הנכר אלופים לראש, ‫וכי תהינה הערים הגדולות והמפוארות ההן אבני הפנה במדינה, וככל דברי יאזעפוס‬ ‫אלטטי׳ ‪ XIX, 7, 3‬שכבר הובאו אשר יאמר‪:‬‬

"בפה מלא הי׳ הורדוס אומר כי לבבו נוטה אל היונים הרבה יותר מאשר‬ ‫אל היהודים ועל כן אף כי ערים של בני הנכר פאר מכספו בכל פאר, ובנה שם‬ ‫כל צרכי העיר ויכונן להם בתי מרחצאות, בתי טיאטרין, היכלי אלילים ועמודי פאר, ‫לא שם לב לפאר ולהדר אף את אחת מכל ערי היהודים, ולא תקן שם גם דבר‬ ‫היותר קל לא בנוגע לפאר את בניני העיר, ולא בנוגע למתנות כסף לצרכי הצבור."

‫והדברים המעטים האלה אשר יאמר לנו יאזעפוס בזה, כי בכל פזורו הנורא‬ ‫לכל ערי העמים אשר יובא לפנינו לא מצא הורדוס לטוב לעזור לצרכי הצבור‬ ‫בערי ישראל, ובכל כובד המסים הנוראים אשר שם על בני ישראל לצרכי פזורו‬ ‫לערי העמים, לא רצה אף לקחת חלק בצרכי צבור של ערי יהודה‪,‬‬

הדברים האלה לבדם הנם די לתת לנו ציור שלם ממלכת הורדוס, כי לא‬ ‫מלך ישראל הי׳ כי אם מלך לגוים, אשר בני ישראל היושבים שם לא נבראו כי‬ ‫אם למוץ את לשד חייתם עבור כל הגוים ההם‪.‬‬

‫ובאלטטי׳ ‪ XV, 10, 3‬אשר שם ידבר יאזעפוס‪ ,‬בנוגע להורדוס עם היהודים‬ ‫ועם גויי הארץ בלי פלפולים ואריגת דברי מליצה יאמר בקצרה‪:‬‬

"‬כי אם הי' הורדוס קשה כברזל נגד עם היהודים, ובכל נטיה קלה יסרם‬ ‫למשפט, הי׳ נגד יתר העמים גדל חסד, ויסלח להם גם כל חטאתם נגדו."

‫והדברים האלה יאמר שם יאזעפוס בנוגע ליושבי עיר גדרה אשר הקריבו‬ משפטם על הורדוס לפני הקיסר‪.‬‬

‫ובחפזו שכח יאזעפוס להגיד לנו את ההבדל בין היהודים לשאר העמים‬ ‫אשר תחת ממשלת הורדוס, כי הלא גם עיר גדרה היתה תחת ממשלת הורדוס, וכבר‬ ‫נתן אותה הקיסר להורדוס בשנת ‪ 30‬לפסה"נ (אלטטי׳ ‪ XV, 7, 3‬מלחמות היהודים‬ ‫‪ (I, 20, 3‬והיינו בראשית ימי מלכותו, והדבר הזה מהסתת צענאדארוס להגדריים‬

‫להביא דבתם רעה על הורדוס הי׳ בשנת השבע עשרה למלכותו כמו שנאמר שם‬ ‫בדברי יאזעפוס ^(ז).‬

‫בכל זה יאמר שם יאזעפוס כי על כן עשו זה אנשי גדרה "מפני שידעו‬ ‫כי אף שהורדוס הנהו קשה כברזל נגד עמו (היהודים) הנהו נגד הנכרים גדל חסד‪,‬‬ וסולח לכל עונם נגדו‪.‬״‬

‫והנכרים האלה גם הם עבדיו היו אשר משל עליהם כעל היהודים, וכבר‬ היו בני גדרה תחת ממשלת היהודים גם בימי אלכסנדר ינאי. ‬ ‫ועל כן אין כאן הבדל בין היהודים לביניהם מה שהיהודים היו עבדיו ולא‬ ‫הגדריים, כי גם הם היו עבדיו חוסי שבטו.

‫וכל ההבדל בינם לבין היהודים לא יוכל להיות כי אם זה, כי אלה היו‬ ‫עריצי גוים אשר הורדוס חפץ ביקרם, ואלה היו בני יהודה וישראל אשר הורדוס‬ ‫השתדל בכל כח ידו להשיבם לאחור, ולקחת מהם עמדתם‪.‬‬

‫ואך על זה לבד ילכו דברי יאזעפוס‪:‬‬ ‫ "כי אם הי׳ הורדוס קשה כברזל נגד עמו (היהודים) ובכל נטיה קלה יסרם‬ קשה, הי׳ נגד הנכרים גדל חסד ויסלל להם גם חטאתם נגדו."

‫והדברים האלה הנם דברים כוללים בבל הנרה הגת הורדוס, ופרינציפ כולל אשר‬ ‫הי׳ לו לקו בכל הנהגת ארץ ממשלתו. ‬ ‫והן גם ענין דביי יאזעפוס אלטטי׳ ‪ XVI, 5 ,4‬אשר יצדיק את הורדוס ויאמר:

"‬ועל כן הוכרח להיות לאכזר נגד עמו (היהודים) למען בצוע בצע, ולמלאות‬ ‫אמתחתו כסף וזהב כי הלא כל אשר פזר אצל זה (אצל העמים) הוכרח להוציא‬ ‫מהשני (מהיהודים)."

והדברים מבארים את עצמן ונקראין מאליהן.

‫ואמנם כן כי גם את אשר היתה ירושלים בירת ממלכתו, הי׳ נגד חשבונותיו, ונגד דרך ממשלתו אשר בחר לו, כי על כן נתן אל לבו באמצע ימיו לבנות לו‬ ‫עיר הראשה חדשה ולעשותה צרה לירושלים, באשר שם יהיו גויי הארצות יסוד‬ ‫התושבים ועיקרם, והעיר תבנה ותתכונן בכל מראה עיר הגוים, בהיכלי אלילים‬ ‫פסילים ומצבות, וכל משאלות העמים בהלכם בדרכי לבם, ולבנותה בכל סגולת‬ ‫מלכים, ולפארה כי תעלה על כל ערי המדינה וכי כל נקודת הכובד וחיל גוים‬ יובא אליה‪.‬‬

הערות

הערה (ה): שירער ח"א עמוד ‪ 394‬יאמר ״להתראות בעולם הנד׳כים והרומיים כאיש נאור היו כל‬ העוטרים אותו מסביב בני היונים, ויתן אותם לראשי המדינה".

וכן ‬יאמר החכם גרעץ ח"ג עמוד ‪ 282‬לאמר ״כמו שהיו כל מחשבות הורדוס למצוא חן בעיני הגוים‪.‬‬ ‫‪ לרכוש לו‬אהבת הרומיים ולבב היונים, אף כן עשה לו את כל שרי ביתו רק מהנכרים, בייחוד מבני היונים‪".‬ ‬ וכולם יחד הלכו בדרך אחת לחשוב כי עשה ‪ זה‬הורדוס רק מחפצו לקנות לו שם ולרכוש לו כבוד‬ ואהבה ומתוך השקפתם זו יסדו גם את כל דבריהם על הורדוס, ועל כן גם‬ לא מצאו הדרך.

אבל כל זה רק טעות של חסרון חקירה ולא עשה זה הורדוס כדי להתראות בעולם הגריכים והרומיים‬ כאיש נאור, או כדי למצוא חן וכבוד, כי אם מתוך מבט מדיני פלי‪ ,‬סבס ???? אשר על פיו יסד את כל‬ ‫הנהגת ארצו, ואשר על ידה רצה לשנות את כל סדרי הארץ ולחדש לו ממלכה חדשה לגמרי ככל אשר יבואר‬ כל זה בפנים.
הערה (ו): ‬יאזעפוס בהיותו רע ההורדסים ואוהבם כסה קלון והשתדל בכל האפשר לתת לכל המעשים ‫סגנון לטובה אבל בכל השתדלותו הגדולה לא עלה זה בידו, ככל אשר לא עלה בידו לכסות ‪‬קלונו הוא, וכל‬ ‫הדברים בולטים לפנינו וגם נמצאו מפורשים במקום ששכח יאזעפוס להסך ולהגן, ובמקום אשר לא הספיק לשנות‬ פניהם ככל אשר יתברר כל זה בפנים‪.‬‬
הערה (ז): עי' גם שירער ח"ב עמוד ‪124‬.‬