דורות הראשונים/כרך א/חלק שני/פרק א

יצחק אייזיק הלוי
דורות הראשונים
חלק שני, פרק א
→פרק לב	פרק ב←

‫עם הלל ושמאי יותחל לנו תקופה חדשה בדברי ימי ישראל תקופת ימי‬ ‫התנאים‪.‬‬

‫התקופה הזאת עומדת לעצמה ונבדלת מההולכים לפניה, בהיות כל ענינה‬ ‫לברר הקבלות אשר הי׳ להם בפירוש דברי המשנה, ולהעמיד יחד קבלותיהם‬ ‫בגדר עניני המשנה‪.‬‬

‫יסוד המשנה כולה כבר היתה מסודרת ימים רבים מאד לפני ימי התקופה‬ ‫הזאת (ככל אשר יבורר לפנינו) וכולה היתה לפניהם סדורה טבועה וקבועה בכל‬ ‫לשונה כמו שהוא לפנינו היום‪.‬‬

‫וישימו הם לבם מראשית ימי התקופה הזאת עד סופה לברר קבלותיהם‬ ‫בכל הנוגע לגדר דברי המשנה‪.‬‬

‫ובסוף ימי התקופה הגדולה הזאת של ימי התנאים נתחברו ונתוספו גם‬ ‫תמצית כל דברי גדולי התנאים אל יסוד המשנה, ומאז הנם כבר יחד לפנינו, ‫ונכללים אצלינו תחת השם הזה הכוללם יחד‪.‬‬

‫ודבר כל מעשיהם הגדולים היו מפני כי כבר עברו ימים רבים ושנות מאות‬ ‫מאז נסדרה יסוד המשנה, ובתוך הימים הרבים ההם רגזה ארץ אבותינו תחתיה, ‫בתחלה על ידי מלכי מצרים וסוריא מבחוץ, ואחר זה נוספו גם מהומות ומבוכות‬ ‫גדולות ונוראות מבפנים על ידי המתיונים הצדוקים וכל אגפיהם (ויבואר כל זה‬ ‫לפנינו) וימי האורה אשר היו שם בתוך הזמן הזה לא נמשכו כל פעם כי אם‬ ‫מעט ולא הי׳ שם זמן כדי לבנות חרבות, ולשוב אחר זה לשובב נתיבות‪.‬‬

‫ורק מה שהיתה כבר המשנה עצמה שגורה בפי כל, בכל לשונה וסגנונה, הצילה‬ ‫מתוך ההפכה ושלא תשתכח תורה בלימודה‪.‬‬

‫אבל לא הי׳ הדבר יכול להיות כן בנוגע לפירוש דברי המשנה, והנוגע‬ לגדר דבריה‪.‬‬ ‫ כי מפני אשר כל הדברים האלה לא היו עוד סדורים, ועדין לא הונח אז‬ ‫עליהם עוד חותם לעשותם לטבועים וקבועים בסגנון אחד לכל, כי על כן הנה‬ ‫מסר זה אז כל אחד לתלמידיו בלשונו הוא ובסגנונו, על כן נתחלקו הלשונות, ‫ונשתנו הדעות, וברבות הימים היו מזה ספיקות, ודברים רבים אשר לא ראי זה‬ כראי זה‪.‬‬ ‫‬‬‫‬‫ ‫והן דברי עקביא בן מהללאל בן דורם של הלל ושמאי אשר אמר לבנו‬ ‫על הארבעה דברים אשר נחלק עם חכמי דורו בנוגע לגדר דברי המשנה (כאשר‬ ‫יבואר) וכמו שהוא במשנה עדיות פ"ה מ״ז‪.‬‬

‫״בשעת מיתתו אמר לבנו, בני חזור בך בארבעה דברים שהייתי אומר. אמר‬ ‫לו ולמה לא חזרת בך, אמר לו אני שמעתי מפי המרובין והם שמעו מפי המרובין‬ ‫אני עמדתי בשמועתי והם עמדו בשמועתן אבל אתה שמעת מפי היחיד ומפי‬ ‫המרובין, מוטב להניח דברי היחיד ולאחוז בדברי המרובין‪.‬״‬

‫וזה בא בהכרח גם בבבל אשר שם הי' חסר לגמרי סנהדרי גדולה כוללת, ‫ובארץ ישראל, על ידי המבוכות הרבות והנוראות, ואשר ראשי חכמי התורה גם‬ ‫נרדפו על צוארם ופעמים רבות הוכרחו או להתחבא ולהסתתר, או לצאת בגולה‬ ‫ולברוח מהארץ.

‫והדבר הגדול הזה אשר נתעוררו אז כל חכמי הדור על ידי הלל הבבלי‬ ‫מאז בא אל ארץ ישראל, זה הוא ענין דברי ריש לקיש במס׳ סוכה ד׳ כ׳ ״חזרה‬ ‫ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה".‬‬

"וכל מי שיתבונן בהמשנה שלפנינו, וכל מי שיש לו ידיעה ברורה בה, ‫יראה ויכיר כי דברי כל התנאים כולם, גם דברי הראשונים שבהם כהלל ושמאי, ‫וגם דברי הקודמים להם שבא שם ונזכר מהם, כולם יחד דבר אין מהם ביסודי‬ ‫המשנה, וביסודי ההלכות‪.‬‬

‫ודברי כולם אשר נסדרו לפנינו מראש המשנה עד סופה, הנם רק או בפי׳‬ ‫הדברים אשר "ביסוד המשנה" או בגדר דבריה עד היכן הם מגיעים, או בנוגע‬ ‫למקרה הבא ומתחדש לחקור ולדעת איך הדין בו על פי יסודי המשנה הקבועים‬ וידועים‪.‬‬

‫ועל כן גם יבדלו מיסוד המשנה בזה עצמו, כי ביסוד המשנה אין שם לא‬ דרשה ‫ולא ראיה, ולא לימוד, לפי ששם נסדר לפנינו רק דברים שהנם קבלה‬ פשוטה, מה שאין כן בדברי כל התנאים אשר נסדרו על זה.

‫ומשך זמן התקופה הזאת הוא ערך מאה ושמונים שנה, תחלתה ימי הלל‬ ‫ושמאי, וסופה בדור ר׳ מאיר ור׳ יהודה וכל חבריהם (עי' ח״ב עמוד ‪.(79—76‬‬

‫ואין ספק שאלו היו השנים כתיקונם הי׳ מעשיהם נגמר במשך זמן קצר‬ ‫יותר‪.‬‬

‫אבל פעולתם הגדולה הזאת, אשר נתנו כולם נפשם עליה נפלה בימי‬ ‫האסונות היותר גדולות אשר באו על האומה בארץ ישראל‪.‬‬

‫רק כי עודדם פתגמו הכולל של הלל ואם לא עכשיו אימתי, והמאורעות‬ ‫הנוראים ההם עצמם הראו להם להבין עוד יותר את כל עומק הדברים הקצרים‬ האלה, ובהיות תורת ד׳ מעוזם התגברו על כל התלאות הנוראות, ויגמרו את כל‬ ‫מלאכתם הגדולה, והנה היא לפנינו‪.‬‬

‫וכל הדברים האלה על דבר המשנה בהיותם כולם חדשים מאד עלינו‬ ‫לבארם ולבלי להשאיר בהם כל ספק‪.‬‬ ‫‬‬‫‬‫