בראשית רבה נד א
בראשית רבה · נד · א · >>
ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו (משלי טז) ברצות ה' דרכי איש גם איביו ישלים אתו רבי יוחנן אמר: זו אשתו, שנאמר (מיכה ז): אויבי איש אנשי ביתו. מעשה באשה, שקבלה על בעלה לשלטון והתיז את ראשו, וי"א אף התיז את ראשה.
רבי שמואל אמר: זה הנחש.
תנא, ר' חלפתא אומר: הנחש הזה להוט אחר השום. ומעשה בנחש אחד, שירד מן ההר לבית ומצא קערה של שום ואכלה והקיא בתוכה, וראה נחש שבבית ולא הוה יכול לעמוד לו, כיון שיצא אותו הנחש יצא הנחש של בית ומילא אותה עפר.
רבי יהושע בן לוי אמר: זה יצר הרע. בנוהג שבעולם אדם גדל עם חבירו שתים ג' שנים בכרך והוא קושר לו אהבה, וזה גדל עם אדם מנערותו ועד זקנותו, אם מצא בתוך שבעים הוא מפילו, בתוך שמונים הוא מפילו, הוא שדוד אומר (תהלים לה): כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו.
אמר רבי אחא: וכי יש גזלן גדול מזה?! ואמר שלמה (משלי כה): אם רעב שונאך, האכילהו לחם, ואם צמא, השקהו מים. מלחמה של תורה, היך מה דאת אמר (שם ט): לכו לחמו בלחמי. ומימה של תורה, היך מה דאת אמר (ישעיה נה): הוי כל צמא לכו למים.
אמר רבי ברכיה: אויביו, גם אויביו, לרבות מזיקי ביתו, כגון: יתושים ופרעושים וזבובים.
דבר אחר: (משלי טו) ברצות ה' דרכי איש, זה אברהם שנקרא איש, דכתיב ביה (ישעיה מז): מארץ מרחק איש עצתי. גם אויביו, זה אבימלך: