לדלג לתוכן

בראשית רבה מב א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א.    [ עריכה ]
"וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר" ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח: (תהלים לז, יד): "חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים" וגו' (שם, טו) "חַרְבָּם תָּבֹא בְּלִבָּם" וגו'.

סיפור - רבי אליעזר רוצה ללמוד תורה:

מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס, שהיו אחיו חורשים במישור והוא חורש בהר ונפלה פרתו ונשברה, אמר: לטובתי נשברה פרתי. ברח והלך לו אצל רבן יוחנן בן זכאי, והיה אוכל קוזזות אדמה עד שעשה פיו ריח רע. הלכו ואמרו לרבי יוחנן בן זכאי: ריח פיו של רבי אליעזר קשה לו. אמר לו: כשם שהבאיש ריח פיך על התורה, כך יהיה ריח תלמודך הולך מסוף העולם ועד סופו.
לאחר ימים עלה אביו לנדותו מנכסיו, ומצאו יושב ודורש וגדולי מדינתו יושבים לפניו: בן ציצית הכסת, ונקדימון בן גוריון, ובן כלבא שבוע. ומצאו יושב ודורש הפסוק הזה:

אמר לו אביו: בני! לא עליתי לכאן אלא לנדותך מנכסי, עכשיו הרי כל נכסי נתונים לך מתנה. אמר: הרי הם עלי חרם, ואיני אלא שוה בם כאחי.

דבר אחר: חרב פתחו רשעים ודרכו, זה אמרפל וחביריו:

מסורת חכמים

[עריכה]

רבי אליעזר הולך ללמוד תורה: