פרקי דרבי אליעזר פרק א
פרקי דרבי אליעזר · פרק א · >>
מהדורת ונציה ה'ש"ד 1544
מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס, שהיו לאביו חורשים והיו חורשין על גבי המענה, והוא היה חורש בטרשין. ישב לו והיה בוכה.
אמר לו אביו: "מפני מה אתה בוכה? שמא מצטער אתה שאתה חורש בטרשין? עכשיו אתה חורש על גבי המענה".
ישב לו על גבי המענה והיה בוכה, אמר לו: "מפני מה אתה בוכה? שמא מצטער אתה שאתה חורש על גבי המענה?" אמר לו: "לאו". "ולמה אתה בוכה?" אמר לו: "שאני מבקש ללמוד תורה". אמר לו: "והלא בן עשרים ושמונה שנים אתה – ואתה מבקש ללמוד תורה? אלא קח לך אשה ותוליד לך בנים ואתה מוליכן לבית־הספר".
עשה שתי שבתות ולא טעם כלום, עד שנגלה לו אליהו זכור לטוב, ואמר לו: "בן־הורקנוס, מפני מה אתה בוכה?" אמר לו: "מפני שאני מבקש ללמוד תורה". אמר לו: "אם אתה מבקש ללמוד תורה, עלה לירושלים אצל רבן יוחנן בן־זכאי".
עמד והלך אצל רבן יוחנן בן זכאי; ישב לו והיה בוכה, אמר לו: "מפני מה אתה בוכה?" אמר לו: "מפני שאני מבקש ללמוד תורה". אמר לו: "בן מי אתה?" ולא הגיד לו. אמר לו: "מימיך לא למדת קריאת שמע ולא תפלה ולא ברכת המזון?" אמר לו: "לאו". אמר לו: "עמוד ואלמדך שלשתן".
ישב והיה בוכה. אמר לו: "בני, מפני מה אתה בוכה?" אמר לו: "שאני מבקש ללמוד תורה". והיה אומר לו שתי הלכות כל ימי השבוע, והיה חוזר לו עליהן ומדבקן.
עשה שמונה ימים ולא טעם כלום עד שעלה ריח פיו לפני רבן יוחנן בן זכאי, והעמידו מלפניו.
ישב והיה בוכה. אמר לו: "מפני מה אתה בוכה?" אמר לו: "מפני שהעמדתני מלפניך כאדם שמעמיד מלפניו מוכה שחין". אמר לו: "בני, כשם שעלה ריח פיך מלפני, כך יעלה ריח חקי תורה מפיך לשמים".
אמר לו: "בני, בן מי אתה?" אמר לו: "בן הורקנוס אני". אמר לו: "והלא בן גדולי עולם אתה, ולא היית מגיד לי?"
אמר לו: "חייך, היום אתה סועד אצלי". אמר לו: "כבר סעדתי אצל אכסניא שלי". אמר לו: "ומי הוא אכסניא שלך?" אמר לו: "רבי יהושע בן חנניה, ורבי יוסי הכהן". שלח ושאל אכסניא שלו, אמר להם: "אצלכם סעד אליעזר היום?" אמרו לו: "לאו, והלא יש לו שמונה ימים שלא טעם כלום". אחרי כן הלכו רבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי הכהן ואמרו לו לרבן יוחנן בן זכאי: "והלא יש לו שמונה ימים שלא טעם כלום".
מסורת חכמים[עריכה]
רבי אליעזר הולך ללמוד תורה:
פירושים[עריכה]
פר אחד[עריכה]
פרקי רבי אליעזר בן הורקנוס זיע"א בסה"ד דע"ח הביא ב' סברות שהיה כהן וי"א לוי יע"ש
בן כ"ח שנה. ובאבות דרבי נתן פ"ו איתא ן' כ"ב שנה לא ידע דרע"ק תלמיד ר"א ילמוד תורה מבן מ' שנה. ומ"ש עשה ב' שבתות. זה ודאי עפ"י הנס כמו משה רבינו בהר מ' יום ואליהו, דהרי לפי תשו' הלכות קטנות רחוק שיוכל לסבול, ואפילו מ"ש בתר הכי ח' ימים צריכה רבה שהיה יכול לסבול יותר מו' ימים. ובא וראה מה שכתבתי בסה"ק עיני כל חי בפרק א' מאבות דרבי נתן בעזר משדי. ועיין לבני ידידי נר"ו בספר אבות הרא"ש ח"ב ד"א ע"ג ובסדר הדורות דמ"ה ע"א הביא דמששה שעות ערב שבת עד ששה שעות מוצאי שבת לא טעם כלום יע"ש. והדבר קשה איך התענה בשבת בכונה מכוונת ולא עשה כן ביום אחר. אפס כי עז מ"ש כבר סעדתי אצל אכסניא שלי, דאיך אחר כל כך חשקו בתורה והורה למפרע מה היה, איך הוציא שקר מפיו ובפרט לרבו ואדם גדול. ושמא היה מבין ר"א דבתלתא דעביד רבנן דמשנו בדיבורייהו וחדא מנייהו באושפיזא, דכולל נמי באושפיזא לומר כבר סעדתי באכסנייא, כדי שלא להכביד על המזמינו בשביל שהוא אורח, כי אפשר כי לא מלבו שלם אלא בראותו שהוא אורח ופניו נראין כרעב אומר לו בא ואכול משום כיסופא, וזה הוה ורגיל בעולם יותר ממה שפירשו בפשט באושפיזא. אך איתא באבות דרבי נתן פ"ו דשתק ולא הוציא מפיו שקר יע"ש. אלא דאיכא עוד אחריתי דהתוס' בשבת דק"ד ע"א כתבו דהא דאמר בפר"א שלא למד עד שהיה גדול, היינו שלא עסק יע"ש. ועיין למהרש"י [ספר יפה מראה] בב"ב פ"א סימן ט"ו. והדבר קשה דהכא בפרק זה אמר להדיא דשאל לו רבו מימיך לא למדת ק"ש ותפלה וברכת המזון אמר לו לאו א"ל עמוד ואלמדך שלשתן ע"כ, ובזה אינו סוג דעביד רבנן דמשנו בדיבורייהו דדוקא רבנן ודוקא במסכתא. ועיין ספר יוחסין דל"ב ע"ב ובסדר הדורות דע"ח ע"א וכ' וצ"ע. ועי' מ"ש חכם בני הי"ו בספר אבות הראש דקכ"ז ע"א.
ומ"ש לו אביו שישא אשה דהיה ן' כ"ח שנה. הנה באבות דרבי נתן פי"ו איתא שגדל בת אחותו י"ג שנה עמו במטה ולעת זקנתו קדשה יע"ש. ובב"ב דקט"ז ע"א איתא דאשת ר"א אימא שלום היתה אחות ר"ג, ושמא מתה ונשא בת אחותו, ובמקום י"ג שנים היה ראוי לגרוס ג' שנים ודוק: