בראשית רבה מא ט
<< · בראשית רבה · מא · ט · >>
וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה גו' ושמתי את זרעך כעפר הארץ.
- מה עפר הארץ, מסוף העולם ועד סופו, כך בניך יהיו מפוזרים מסוף העולם ועד סופו.
- ומה עפר הארץ אינו מתברך אלא במים, אף ישראל אינן מתברכין אלא בזכות התורה, שנמשלה למים.
- ומה עפר מבלה את כלי מתכות והוא קיים לעולם, כך ישראל כל עובדי כוכבים בטלים והם קיימים.
- ומה עפר, עשויה דייש, אף בניך, עשויין דייש לעובדי כוכבים, הדא הוא דכתיב (ישעיה נא): ושמתיה ביד מוגיך וגו'.
מה הוא מוגיך? אילן דממיגין מכתיך, דמלחלחין מחתיך, אפילו כן, לטובתיך משקשקין ליך מן חוביך. היך מה דאת אמר (תהלים סה): ברביבים תמוגגנה.
(ישעיה נא) אשר אמרו לנפשך שחי ונעבורה. מה היו עושים להם? מרביצים אותן בפלטריות, ומעבירין רדיה עליהם.
רבי עזריה משם ר' אחא: סימן דא סימן טב. מה פלטייא זו מבלה את העוברים ואת השבים והיא קיימת לעולם, כך בניך מבלים את כל העובדי כוכבים, והן קיימים לעולם: