לדלג לתוכן

בראשית רבה לט א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א.    [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וְגוֹ'" ר' יצחק פתח (תהלים מה, יא): "שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךָ" אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם (יב): "וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי הוּא אֲדוֹנַיִךְ" "וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ" ליפותיך בעולם "וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ" הוי "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם":

רש"י

ושכחי עמך - כל אתון שעובדים עבודת כוכבים.

לפי שהיה אברהם אבינו אומר תאמר שהעולם בלי מנהיג - ראה שמים וארץ, ארה שמש ביום וירח בלילה וכוכבים מאירין, אמר אפשר שיהא דבר גדול כזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם.

ויתאו מהלך יפיך - יתאו מלך מלכי המלכים הקב"ה ליפותך בעולם. לך לך מארצך, ושם תעבוד אותי בארץ ישראל שכל זמן שאתה בחוץ לארץ כאילו שאין לך אלוה. שמעי והטי אזנך, לדברי. לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, מפורש בתנחומא זו עבודת כוכבים שנאמר "אומרים לעץ אבי אתה".