לדלג לתוכן

בראשית רבה ע

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה ע

[עריכה]

בראשית רבה פרשה ע פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ


א.    [ עריכה ]

וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי וגו' ונתן לי לחם לאכול כתיב (תהלים סו) אשר פצו שפתי ודבר פי בצר לי. א"ר יצחק הבבלי: ודבר פי בצר לי - שנדר מצוה בעת צרתו. מהו לאמר? לאמר לדורות, כדי שיהיו נודרים בעת צרתן

יעקב פתח בנדר תחלה, לפיכך כל מי שהוא נודר לא יהיה תולה את הנדר אלא בו. א"ר אבהו: כתיב (תהלים קלב) אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב. לאביר אברהם ולאביר יצחק אין כתיב כאן, אלא נדר לאביר יעקב, תלה את הנדר במי שפתח בו תחלה:

<< · בראשית רבה · ע · ב · >>


ב.    [ עריכה ]

<< · בראשית רבה · ע · ג · >>


ג.    [ עריכה ]

<< · בראשית רבה · ע · ד · >>


ד.    [ עריכה ]

<< · בראשית רבה · ע · ה · >>


ה.    [ עריכה ]

<< · בראשית רבה · ע · ו · >>


ו.    [ עריכה ]

<< · בראשית רבה · ע · ז · >>


ז.    [ עריכה ]

<< · בראשית רבה · ע · ח · >>


ח.    [ עריכה ]

<< · בראשית רבה · ע · ט · >>


ט.    [ עריכה ]

<< · בראשית רבה · ע · י · >>


י.    [ עריכה ]


יא.    [ עריכה ]


יב.    [ עריכה ]

"ויהי כאשר ראה יעקב ויגש יעקב ויגל את האבן" א"ר יוחנן כזה שהוא מעביר פקק מעל פי צלוחית.

"וישק יעקב לרחל" כל נשיקה לתפלות בר מן תלת: נשיקה של גדולה, נשיקה של פרקים, נשיקה של פרישות.

  • נשיקה של גדולה - (ש"א י, א): "ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו וישקהו"
  • נשיקה של פרקים - (שמות ד, כז): "וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו"
  • נשיקה של פרישות - (רות א, יד): "ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה"

רבי תנחומא אמר אף נשיקה של קריבות שנאמר "וישק יעקב לרחל" שהיתה קרובתו.

"וישא את קולו ויבך" למה בכה אמר אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה מה כתיב ביה (בראשית כד, י): "ויקח העבד עשרה גמלים וגו'" ואני לא נזם אחד ולא צמיד אחד.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף למה בכה שראה שאינה נכנסת עמו לקבורה הדא היא דהיא אמרה לה (בראשית ל, טו): "לכן ישכב עמך הלילה" אמרה לה עמך הוא דמיך עמי לית הוא דמיך.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף למה בכה שראה האנשים מלחשים אלו לאלו מפני שנשקה מה בא זה לחדש לנו דבר ערוה שמשעה שלקה העולם בדור המבול עמדו אומות העולם וגדרו עצמן מן הערוה הדא אמרת שאנשי מזרח גדורים מן הערוה:


יג.    [ עריכה ]


יד.    [ עריכה ]


טו.    [ עריכה ]

"וללבן שתי בנות" - כשתי קורות מפולשות מסוף העולם ועד סופו: זו העמידה אלופים וזו העמידה אלופים, זו העמידה מלכים וזו העמידה מלכים, מזו עמדו הורגי אריות ומזו עמדו הורגי אריות, מזו עמדו נביאים ומזו עמדו נביאים, מזו עמדו שופטים ומזו עמדו שופטים, מזו עמדו מכבשי ארצות ומזו עמדו מכבשי ארצות, מזו עמדו מחלקי ארצות ומזו עמדו מחלקי ארצות, קרבן בנה של זו דוחה שבת וקרבן בנה של זו דוחה שבת, מלחמת בנה של זו דוחה שבת ומלחמת בנה של זו דוחה שבת,

לזו ניתן שני לילות ולזו ניתן שני לילות - לילו של פרעה ולילו של סנחריב ללאה; לילו של גדעון ולילו של מרדכי לרחל: "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" (אסתר ו, א)


טז.    [ עריכה ]


יז.    [ עריכה ]


יח.    [ עריכה ]


יט.    [ עריכה ]

ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה. כינס כל אנשי מקומו, אמר להם: יודעים אתם שהיינו דחוקים למים, וכיון שבא הצדיק הזה לכאן נתברכו המים. אמרין ליה: ומה אהני לך? אמר להון: אין בעיין אתון, אנא מרמי ביה ויהב ליה לאה, דהוא רחים להדא רחל סגי, והוא עבד הכא גבכון שבעה שנין אוחרין. אמרין ליה: עביד מה דהני לך. אמר להון: הבו לי משכון, דלית חד מנכון מפרסם. ויהבון ליה משכונין, ואזל ואייתי עליהון חמר משח וקופר. הוי: למה נקרא שמו לבן הארמי? שרימה באנשי מקומו. וכולי יומא הוו מכללין ביה, וכיון דעל ברמשא, אמר להון: מה הוא כדין? אמרין ליה: את גמלת חסד, בזכותך! והיו מקלסין קודמוי ואמרין: הא ליא, הא ליא, היא לאה, היא לאה. ברמשא אתון מעלתא וטפון בוציניא, אמר להן: מהו כדין? אמרי ליה: מה את סבור, דאנן דכרין דכוותכון? וכל ההוא ליליא הוה צווח לה "רחל" והיא עניא ליה. בצפרא - והנה היא לאה! אמר לה: מה רמייתא בת רמאה! לאו בליליא הוה קרינא "רחל" ואת ענית לי? אמרה ליה: אית ספר דלית ליה תלמידים? לא כך היה צווח לך אבוך "עשו" ואת עני ליה? ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי וגו' ויאמר לבן לא יעשה כן וגו'

מלא שבוע זאת וגו'. א"ר יעקב בר אחא: מכאן שאין מערבין שמחה בשמחה, אלא מלא שבוע זאת וגו':


כ.    [ עריכה ]

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת. מדרש רבה על ויצא