לדלג לתוכן

בעל הטורים על התורה/דברים/לג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרשת וזאת הברכה

[עריכה]

דברים פרק-לג

(א) וזאת הברכה. לעיל מיניה כתיב אשר אני נותן לבני ישראל, וסמיך ליה וזאת הברכה. לומר אני מסכים על ברכתם. וזאת הברכה. בגימ' זו היא התורה. כי בזכות התורה ברכה:

משה איש האלהים. ר"ת מאה. וס"ת משה. וזהו ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים. שאמר תנו לו ק' ברכות בכל יום, וכל ברכה וברכה י' זהובים הרי אלף. לכך אמר יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים, משלי. ויברך אתכם משלו. הפסוק מתחיל בוי"ו ומסיים בוי"ו לומר שבירך י"ב שבטים:

(ב) וזרח משעיר. ג'. וזרח בחשך. וזרח השמש וזרח משעיר. שנגלה לעשו לקבל התורה ולא רצו, על כן וזרח בחשך, שנענשו ונהפך להם לחושך ולאפלה. אבל ישראל שקבלוה וזרח השמש. שנאמר מצות ה' ברה מאירת עינים:

הופיע. ג'. הופיע מהר פארן. מציון מכלל יופי אלהים הופיע. אל נקמות ה' אל נקמות הופיע. [לאומות]. אבל ישראל שקבלוה זכו למה שנא' מציון מכלל יופי אלהים הופיע:

מרבבות. ב'. ואתה מרבבות קדש. לא אירא מרבבות עם. למה כי אתה ה' מרבבות קדש, לעזרני:

(ג) אף חבב עמים. בגימט' גרים. שאף גרים העתידין להתגייר עמדו בסיני. וכן, את אשר ישנו פה. ס"ת תורה. שכולם היו שם בעת מתן תורה. ואמר בל' אף, משום דאיירי בבעלי יסורים שמתייסרים על דברי תורה:

קדושיו. ב'. כל קדושיו בידך. יראו את ה' קדושיו. למה יראו את ה' קדושיו, כי כל קדושיו בידך:

תכו. ב' במס'. והם תכו לרגלך. על מה תכו. מה התם ל' הכאה, אף הכא ל' הכאה. ולומר שהם מוכים להכנס וללכת אחריך:

תכו לרגלך ישא מדברותיך. ר"ת תלים. שעל כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות:

(ד) מורשה. שנים במסרה. מורשה קהלת יעקב. ונתתי אותה לכם מורשה. והיינו ויתן להם ארצות גוים, בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו. דבר אחר זהו שאחז"ל התורה אינה ירושה לך. כמו התם ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'. מורשה, ולא ירושה. אף הכי נמי. קהלת יעקב. משום דכתיב ביעקב איש תם יושב אוהלים. מה טובו אוהליך יעקב. אימתי התורה מתקיימת כשמתאספים קהלת יעקב:

(ז) שמע ה' קול. ר"ת בגימ' יהושפט. שהתפלל על יהושפט במלחמת רמות גלעד:

ידיו רב לו. ס"ת בגימ' דוד:

(ט) ואת בנו. חסר י'. שלא היה בי' נסיונות:

(י) יורו משפטיך ליעקב. שיפוצו בכל ישראל ללמוד תורה. וכן אמר יעקב ואפיצם בישראל. ישימו קטורה. בגי'. כמו מעשיר:

וכליל. ב'. וכליל על מזבחך. אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל. אע"פ שזר מקריב בבמה, אינו זבחי צדק אלא מה שקרב בפנים ע"י כהן. וזהו וכליל על מזבחך, אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל:

(יא) ופועל ידיו תרצה. בגי' שירות:

(יב) ישכן לבטח. לאחר שיטרוף העכו"ם כזאב, ישכון לבטח. וכן ברכו יעקב ולערב יחלק שלל במנוחה:

ובין כתיפיו. בגי' ובירושלם:

ובין כתפיו שכן:

(יג) וליוסף. רמז כי בתחלה יהיה בחלקו של יוסף משכן שילה:

(יח) שמח. ב'. שמח זבולון. שמח בחור. על שם שהיו. וצאים בדרכים לפרקמטיא היו בחורים וגבורים:

באהליך. ב'. דין. ואידך אל תשכן באהליך עולה. תשכן נוטריקון, תורה. שטר. כתובים. נביאים. כמו שדרשו זה המשהה בביתו שטר פרוע. וספר שאינו מוגה. ובני יששכר היו יושבי אוהלים ועוסקים בתורה על כן מזהיר אותם אל תשכן באהליך עולה:

(כ) ולגד אמר. בברכתו של גד תמצא כל אלפא ביתא. לפי שמרע"ה קבור בחלקו שקיים כל התורה כולה מאל"ף ועד תי"ו. וכן בברכת יוסף. לפי שארונו של יוסף היה מהלך אצל הארון, לומר קיים זה מה שכתוב בזה:

וטרף. ב'. וטרף זרוע. אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל. לומר כל מה שטרף אין מציל מידו:

נפתלי שבע רצון. ר"ת נשר. שהיה קל כנשר לעשות רצון אביו שבשמים:

(כד) ברוך מבנים אשר. לכך ברכו משה בדברים הללו, לפי שכשמכרו השבטים את יוסף החרימו שלא יגלו אותו, וסרח בת אשר ידעה ממכירתו בנבואה, ואמרו השבטים מהיכן ידעה אם לא מאביה, מפני דשותא דינוקא, או מאבא או מאמא, עמדו ונדוהו. ובא מרע"ה והתירו. כי מנודה אסור בתשמיש המטה, אמר ברוך מבנים. היו אחיו בדלין הימנו, אמר יהי רצוי אחיו. היה אסור בסיכה אמר וטובל בשמן רגלו, שיהא מותר לסוך בשמן. היה אסור בנעילת הסנדל, אמר ברזל ונחשת מנעלך:

מבנים אשר יהי רצוי. ר"ת מאיר. על שם השמן שהוא מאיר פניהם. ומאיר למנורה:

(כו) שחקים. ב'. ובגאותו שחקים. ועוזו בשחקים איתא במדרש ששם בשמים יש רקיע ששמו שחקים, ששם שוחקים מן לצדיקים. ועוזו בגימטריא המן. ועל שם כן שהוא לבן ועז כשלג:

(כט) אשריך. ב' במסורה. אשריך ישראל. אשריך וטוב לך: