בנין ציון/קכד
ב"ה אלטאנא, בחדש סיון תר"ח לפ"ק. לק"ק אמשטרדם.
מה ששאל מעכ"ת נ"י להביע דעתי בת"ח צדיק היושב על כסא הוראה ויש לו בנות אכן לא זכה להעמיד בנים שג' בנים שילדה לו אשתו זה אחר זה מתו ואחר שבספר חסידים סי' רמ"ז וסי' תע"ח כתב שיעזוב העיר שדר בה אם יעשה כן שיש לדאוג שאם יעזוב הרבנות שמא יבא לשם שאינו הגון כ"כ ובפרט שהוא עשיר ואין צריך לישא פנים מכל וכל.
תשובה הן אמת דליכא בזה משום אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבריך דבין לפי מה שחלקו התוספ' בשבת (דף ד') ועירובין (דף ל"ב) לחד תירוצא דלא אמרינן כן רק בפשע ובין לפי מה שחלקו לאידך תירוצא דלא אמרינן כן רק לגבי זכות יחיד ולא לגבי זכות רבים ובין לפי מה שחילק הריטב"א בעירובין (שם) דלא אמרינן כן רק לענין לפטור מחטאת אבל לא לענין לזכהו בעשיית מצו' ע"ש לכל הנך חילוקים לא שייך משום א"א לאדם חטוא וכו' אם נאמר שהרב ישאר על מקומו משום זכות הרבים התלוי בזה אף אם אצלו יחשב לחטא כיון דאין פשיעה מצד הזוכים וגם יש זכות הרבים ואף שלפי הגהת הרי"ף שהביא המג"א (ס"ס ש"ו) לא התיר לעשות איסור אפילו בשביל הרבים וכאן יש חשש איסור לפי מש"כ הספר חסידים שגורם לבניו שימותו הרי כבר כתב המג"א שכל הפוסקים חולקין עליו ועוד דהכא אין כאן מעשה איסור אלא שב ואל תעשה. אכן גם בעיקר החשש שהזכיר הספר חסידים שיש לומר דהמקום גורם ושעל כן יצא מן המקום לא הוזכר זה בשום מקום בגמרא דאף דליש אומרים בר"ה (דף ט"ז) שינוי מקום גורם קריעת גז"ד וילפי כן מאברהם הרי לרבי יצחק דלא חשיב רק ד' דברים ולא שינוי מקום לא ס"ל כן אלא דשאני אברהם משום זכותא דא"י והלכה כמותו דלפי מש"כ המהרש"א בח"א ביבמות (דף ס"ד) ע"כ סתם גמרא דשם ס"ל כן ולא כי"א ע"ש ואף דהרמב"ם ה' תשובה (פ' ב') הביא ג"כ דיגלה ממקומו הרי שכתב הטעם דאמרינן גם במקום אחר דגלות מכפר עון אבל לא ששינוי מקום ישנה מזלו להיות לו בנים ומשום כפרת עון א"צ שהרי אין מיתת בנים סימן לעבירה דהרי אמרינן בברכות (דף ה') שייסורין של אהבה הן למי שעסק בתורה ובג"ח וכן משמע שלא חששו חכמי הגמרא לזה שהרי אמרינן (סוף מ"ק) דבי' רבה שתין תכלי וכל שנותיו ארבעים שנה ולפי מה דאמרינן (סוף הוריות) מלך כ"ב שנה הרי שתכלי אילו רובם או כולם היו בעת שמלך ואעפ"כ לא גלה לעזוב נשיאותו משום זה עד שלבסוף ימיו ערק מפני גזירת מלכות כדאמרינן פרק השוכר את הפועלים אבל מה אעשה שספר חסידים רוב דבריו דברי קבלה ובכמה מקומות מתנגדים להגמרא ואעפ"כ רבים חוששים להם וגם הרבה פעמים הנסיון מעיד על דבריו ולכן ע"פ דין הגמרא לא ידעתי חיוב לצאת מן המקום אבל אין בידי להשיב את דעת מי שלבו נוקפו שלא לחוש לדברי ס"ח ובפרט דחמירא סכנתא מאיסורא אכן בלא"ה כבר אמרו רז"ל שיש שלא זכו לבנים בילדותם וזכו לבנים בזקנותם ורחמי שמים מרובים כנלענ"ד, הקטן יעקב.