בנין ציון/עה
ב"ה אלטאנא, יום ב' ח"י אדר תרכ"ג לפ"ק. לגיסי הרבני המופלא מ"ה יחזקאל זאב קונרייטער נ"י בק"ק מינכען יע"א. על דבר השאלה אשר הובאה לפניו, אם מותר לרופא ישראל ליילד את אשת אחיו שקורין אקושירען בל"א במקום שיש רופאים ישראלים וא"י אחרים שבקיאים בדבר. תשובה – אם נחליט שיש כאן איסור ערו' כיון דלדעת הרמב"ם יש בנגיעה בבשר ערו' לאו דאל כל שאר בשרו לא תקרבו, כמבואר באהע"ז (סי' כ') והש"ע פסק כוותי' וא"כ אין להתיר לרופא ישראל ליילד אפילו אשת איש דעלמא שאינה ביחוד לו ערו' אלא במקום שיש סכנת נפשות ובאי אפשר ע"י א"י משום פקוח נפש אז לכאורה יש לחלק בין אם היא אשת אחיו או לא דזה פשיטא דב' האיסורים דאשת איש ואשת אח חלים כאחד וא"כ היא ערו' לו משום ב' איסורים ובכל יולדת יש ג"כ איסור נדה שג"כ חל עליהם ע"י מוסיף כדמוכח ביבמות (דף ל"ד) ובכריתות (דף י"ד) וא"כ יש באשת איש דעלמא ב' איסורי ערו' ובאשת אחיו ג' איסורים וכיון דאמרינן בכל פקוח נפש דלמעט באיסורים עדיף כדאמרינן ביומא (דף פ"ג) מאכילין אותו הקל הקל א"כ גם הכא עדיף שיעסוק בה רופא ישראל אחר ולא אח בעלה שלזה יש ג' איסורי ערו' ולאחר רק שנים. אמנם לא"ע נראה שזה אינו שלא שייך לחלק בין איסור א' לב' איסורים אלא אם הוא עובר בכל איסור מהם על לאו בפני עצמו אבל בנדון זה דאין כאן אלא לאו א' דלא תקרבו לגלות ערו' א"כ מה לי אם היא לו ערו' משום איסור א' או הרבה איסורים תדע שהרי גם להרמב"ם שלוקה על לאו זה מכ"מ אינו לוקה אלא א' אפילו אם התרו לו שהיא ערו' מכמה איסורים כיון שאין כאן רק לאו א' וא"כ גם לענין איסור חמור וקל ליכא לחלק בזה בשיש פקוח נפש בין אם היא לו באיסור א"א בלבד או גם באיסור אשת אח. והנה כל זה אם נחליט כנ"ל שיש להרמב"ם איסור ערו' במה שמילד הרופא לאשת איש ואז פשיטא בשיש כאן מילדת או רופא נכרי שאין להתיר לרופא ישראל לילד אפילו אשת איש דעלמא. אמנם כפי הנראה מהשאלה לא נסתפק השואל בזה אם מותר לרופאי ישראל לילד במקום שיש גם רופאים א"י מוכנים לזה עד שאין כאן היתר פקוח נפש ויש להם לסמוך על מה שכתב הש"ך בי"ד (סי' קצ"ה) טעם למה שנהגו הרופאים ישראל למשמש הדפק של אשת איש שגם להרמב"ם לא אסור רק נגיעת בשר לשם תאו' אבל בשעוסק במלאכתו לא ע"ש וא"כ הכא נמי מותר לרופא לילד כיון שבמלאכתו הוא עוסק ואע"ג ששדי נרגא בהיתר זה הבית שמואל סי' כ' וחולק על הש"ך דאפילו אינו עושה דרך חבה יש איסור להרמב"ם מן התורה מכ"מ כבר השיגו עליו העצי ארזים והכרתי ופלתי והסדרי טהרה והסכימו עם הש"ך דאם עוסק במלאכתו ליכא איסור נגיעת ערו' והכו"פ כתב שכן נוהגין שאשה שיש לה מכה בבטנה וכל מקום תורפה שרופאים רואים אותה ואף שלפענ"ד כל רופא ירא אלקים טוב עושה להרחיק מלילד במקום שיש אחר שעכ"פ מכוער הדבר ויבא לידי הרהור עכ"ז הנוהגין היתר בדבר יש להם על מה שיסמוכו ופשיטא שלפי טעם דהש"ך אין חילוק בין א"א דעלמא ובין אם היא אשת אחיו ולהחמיר בו יותר משום לבו גס בה לא נראה דסברא דגס בה לא שייך רק בבעל לגבי אשתו ולכן ע"פ מה שנוהגין דרופאי ישראל מילדים לא"א אף במקום שיש רופאי א"י גם לאשת אחיו מותר לילד. כנלענ"ד הקטן יעקב.