בנין ציון/עו
ב"ה אלטאנא, יום ו' ב' דר"ח אדר תר"ט לפ"ק. להתורני המופלג מ"ה אלי' ווייל נ"י בק"ק פאריס יע"א. כתב לי מר נ"י וז"ל – ראיתי כאן שערורי' שהנשים יורדות לטהרה בלילי שבת וי"ט בחמין ואין מוחה בידם ושאלתי היש כח ביד מי להתיר כזאת בישראל נגד משנה שלימה בביצה רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו אבל לא כל גופו וכן הורו כל הפוסקים ראשונים ואחרונים והלא אפילו בחול יש להחמיר בדבר משום גזירת מרחצאות אם לא במקום שנוהגים להקל כמבואר בי"ד (סוף סי' ר"א) מכש"כ בליל שוי"ט שיש עוד טעמים אחרים לאסור הגם שמצאתי בספר סדרי טהרה שהי' מתיר לטבול בחמין בליל שבת נגד דעת החכם צבי וכן נאמר לי שהרב הגאב"ד מ"ה קאפמן נ"י פה התיר את הדבר משום טבילת מצו' אפס אין דעתי נוחה בכך ומעתה אם יש את נפשו ורצונו הטוב יודיעני את דעתו הרחבה בדבר הזה: תשובה: הנה אמת שהרב חכם צבי שו"ת (סי' מ"א) רצה להחמיר בדבר ולא רצה להתיר רק לטבול בע"ש בין השמשות בחמין מה שבעצמו קרא דרך רחוק והסדרי טהרה (סי' קצ"ז) אחר שהביא דבריו והאריך להסכים עמו כתב אחר שכתבתי כל זה ראיתי בס' דברי יוסף (סי' ס"ד) שכתב שמנהג נתפשט ביניהם שטובלות בחמין בליל שבת ואין פוצה פה ומצפצף וטרח שם לקיים המנהג ואחר השקלא וטריא בסוף העלה דין זה בצ"ע והטעם שכתב הוא כיון דאיכא צערא דגופא לטבול בצונן ה"ל מצטער שהתירו לרחוץ בחמין כמבואר בא"ח (סי' ש"ז) דמותר לומר לנכרי להביא חמין דרך חצר שלא ערבו לרחוץ בו המצטער ע"ש והסדרי טהרה הוסיף טעם שהרי ה"ה כתב דלכך מותר לרחוץ לפני המילה בחמין דגזירה דמרחצאות במקום מצו' לא גזרו והלח"מ (פ"ו בשבת) ביאר דמחמין הוי שבות דשבות דהגזירה היא משום מרחצאות ומרחצאות משום גזירת הבלנין ושבות דשבות שריא במקום מצו' א"כ ה"ה במקום טבילת מצו' וסיים הס"ט מכל הלין נ"ל דבמקום שנהגו לטבול בשבת בחמין אין למחות בידם כי יש להם על מה לסמוך ובפרט בזה"ז דירדה חולשה לעולם וא"א להם בצונן עכ"ד ואם בכל זה לא נח דעת מעכ"ת נ"י עם כל זה לא ידעתי למה קרא המנהג שערורי' ושאל היש כח ביד מי להתיר כזאת בישראל אחר שכבר ראש ופאר משפחתו אבי זקנו הגאון בעל קרבן נתנאל ז"ל התיר הדבר שבפ' במה מדליקין (סי' כ"ב) אחר שהשיג שם על החכם צבי שהתיר לטבול ביה"ש והקשה עליו דממנ"פ אם נחשוב לילה לענין טבילה בז' היאך נחשוב יום לענין שבת סיים ובעיקר הדין כתבתי באריכות שטבילת מי מקו' בחמין לא הוי בכלל גזירת מרחצאות עכ"ל הן אמת שבשו"ת נודע ביהודה מ"ב כתב על זה ואין לנו לסמוך על דבר שלא בירר לנו טעמו ואני אמרתי אולי דוקא רחיצה אסור שעיקר הטעם שמא יחם בשבת אבל טבילה דלא משכחת אלא בכניסת ליל שבת לא משכחת טבילה בחמין שהוחמו בשבת ועוד כתב טעם שהרי רש"י בשבת (דף ל"ט) כתב טעם הגזירה דרחיצה בחמין דאתי להחם בשבת כגון נותן צונן בחמין וזה לא שייך בטבילה במקו' שהרי אין טובלין בשאובין וסיים ומ"מ אעפ"י שאנו מדמין אין אנו מורים להיתר רק ליתן בעוד איזה שעות עד הלילה שיהי' בלילה רק פושרים ואמנם הבלנין לפי הנראה אין נזהרין בזה ואני מעלים עין מזה ומוטב שיהי' שוגגין ואל יהיו מזידין עכ"ל אמנם חוץ מכל הנ"ל לענ"ד יש ללמוד זכות על המנהג שבודאי אין לנו להוסיף על גזירות חכמים אלא כמו שגזרו והם גזרו שלא לטבול בחמין עצמם שהוחמו בשבת או אפי' בע"ש ע"י אור שגזרו ע"ש אטו שבת ובשבת גזרו שמא יטיל צונן בחמין ויבשלם בשבת וחדא גזירה היא אבל מה שטובלין בחמין דמקו' הרי בזה אינו טובל בחמין עצמם שהוחמו ע"י אור שהרי הם נתבטלו ע"כ במ' סאה מי מקו' ונעשו ונקראו על שם מי המקו' דאל"כ ה"ל טבילה בשאובין ואף דמי המקו' נתחממו ע"י החמין שהטילו בהם לא מצינו שגזרו חכמים על החמין שנתחממו ע"י חמין ואף שאסרו לרחוץ במי הסילון שעברו תוך חמי טברי' זה אינו שהרי לפי הנראה בשבת (דף ל"ט) מטעם הטמנה בשבת אסרו ועוד דאם הי' לחמי טברי' דין חמי האור ה"ל במי הסילון בישול ממש וזה הוי הגזירה שכתב רש"י שיטיל צונן בחמין אבל שנגזור לרחוץ בחמין שנתחממו ע"י חמי האור זה לא מצינו שגזרו חכמים ומטעם זה נ"ל שאפילו אין נזהרין ליתן החמין במקו' בעוד היום גדול עד שיהיו פושרים כמו שכתב הנ"ב מכ"מ יש לזהור שיתנו עכ"פ מבעוד יום בע"ש קודם הלילה דמשנכנס שבת ה"ל על החמין שם איסור והוי לי' מבטל איסור לכתחלה אבל כשמערב קודם השבת בעוד שעל החמין שם היתר מבטל בטל. וכן הורתי בקהלתנו פה לזהר ליתן החמין קודם השבת אבל עכ"פ אין למחות ואין לערער בדבר שכבר נהגו היתר בדורות הקודמים הטובים כש"כ בדור הזה וד' יגדור פרצותנו. כנלענ"ד הקטן יעקב.