בנין ציון/יז
אלטאנא, יום ו' ערב פסח תר"ט לפ"ק. להרב וכו' מ"ה יהושע כהן נאשקוני נ"י מק"ק נייאשטאדט במדינת פולין. מה ששאל מעכ"ת נ"י וז"ל. זה רבות בשנים, אשר הרדיפוני מנוחה ובאתי עד פלך רוסיא הלבנה, אשר בקסרית הכללית, וראיתי אשר עירו בש"ק מים רותחין מכלי ראשון אשר היו טמונים בתנור על טהעע חדש שלא נתבשל מע"ש, ונבהלתי בראותי זאת. ואמרתי להם, מחללים שבת אתם. כאשר הלכה זו רווחת בישראל, עירוי מבשל כדי קליפה, ומבואר בהדיא בש"ע או"ח (סי' שי"ח סעי' יו"ד) אסור ליתן תבלין בקערה ולערות עליהם מכלי ראשון, ועיין במ"א שם, והשיבוני כן נוהגין אצלם רבים וכן שלימים, וכאשר שמתי לבי לחקור ע"ז, איזה שורש דבר היתר מצאו בזה, לא מצאתי מענה, עד אשר הוגד לי אחרי זה, מפי איש אחד מהנוהגין כן, היות שנודע להם מפי השמועה שכבר נתבשל הטהע במדינות חינא טרם נשלח לפה, וא"כ אין בישול אחר בישול, ובאמת הי' אז הדבר בעיני כמחזה שוא, עד אשר הוגד לי מאחד ממכירי, אשר יש לו עסק טהע בהמבורג, ואמר לי כן הדבר שבחינא מערין חמין על הטהע, ומגלגלים אותם בכריכה ע"י כלים מיוחדים לזה, אבל לא ידע בבירור אם מערין עליהם רותחין או פושרין וכאשר ראה לבי כי דברים בגו, אמרתי נכון הדבר לעמוד על העיקר. תשובה – הנה חקרנוהו כן הוא שהטהעע בא בלתי מבושל אלינו, ולכן אין ספק שיש בזה איסור מלאכת שבת לערות חמין מכלי ראשון על טהעע, ורבים מהמון עם גם מהיראי ה' אינם יודעים כי יש מלאכת בישול גם ע"י חמי אור ונכשלים באיסור סקילה שכן שמעתי שלפעמים מערין מרק בשר מכלי ראשון על חלמון ביצה חי וכן כשעושים משקה ידוע הנעשה ממי לימוניש ודבש ויין שרף ומים חמין מערין החמין מכלי ראשון על המי לימוניש שלא נתבשלו עדיין ובכל זה יש איסור סקילה ואפילו הנזהרים לבשל קודם השבת ולערות חמין עליהן בשבת יש איסור שהרי לפי המבואר בסי' שי"ח ס"ד בדבר לח יש בישול אחר בישול ולכן בדבר לח אין תקנה רק שיבשל לגמרי קודם שבת ויטמין בדרך היתר הטמנה המבואר סי' רצ"ג ובטהעע יש היתר אם יערה חמין מכ"ר עליו מע"ש ויוריקו המים עד שנשארו העלים יבש ממש ואז יוכל לערות חמין עליהם בשבת שביבש אין בישול אחר בישול וכ"כ הפרי מגדים ויש לפרסם דברים האלה להרים מכשול מדרך בית ישראל. כנלענ"ד הקטן יעקב.