לדלג לתוכן

בן סירא/פשיטתא/ל

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(ל, א) [ל, א] דרחם ברה נחדת זקתוהי מטל דנחדא באחריתה:

(ל, ב) [ל, ב] דרדא ברה נחדא בה ובינת חברוהי נשתכח בה:

(ל, ג) [ל, ג] דמלף ברה מטן לסנאה ולעין רחמוהי נשתבח בה:

(ל, ד) [ל, ד] מית אבוהי וחבר לא מית מטל דאכותה שבק בתרה:

(ל, ה) [ל, ה] בחיוהי חזיהי וחדי ובמותה לא כריא לה:

(ל, ו) [ל, ו] לרחמוהי פרע טיבותא ומן בעל דבבוהי מתפרע פורענא:

(ל, ז) [ל, ז] דמפנק לברה נסגין צולפתה ולכל יללתא נסרק לבה:

(ל, ח) [ל, ח] איך סוסיא עילא דלא מכבש הכנא ברא מרודא דלא משתמע לאבוהי:

(ל, ט) [ל, ט] רדי ברך דלא תסמיק [ל, י] ואן תגחך עמה נשבקך:

(ל, י) [ל, י] לא תאזל עמה איך צבינה דלא נרגזך ולחרתא נקהא שניך:

(ל, יא) [ל, יא] לא תשלטיוהי בטליותה ולא תשבוק לה כל סורחנוהי:

(ל, יב) [ל, יב] כוף רישה עד הוא טליא ופקע מתנתה עד הו זעור דלא נעשן ונמרד מנך:

(ל, יג) [ל, יג] טורפא דנפשא אלף ברך ואקשא עלוהי דלמא בסכלותה נתקלך:

(ל, יד) [ל, יד] טב הו גיר מסכנא דחי ושריר בגושמה מן עתירא וכתיש בבסרה:

(ל, טו) [ל, טו] חיא דשררא רחמת מן דהבא ורוחא טבתא מן מרגניתא:

(ל, טז) [ל, טז] לית עותרא איך שרירותא דפגרא ולית חדותא איך לבא טבא:

(ל, יז) [ל, יז] פקח לממת מן חיא בישא ולמחות לשיול מכאבא דקים:

(ל, יח) [ל, יח] טבתא דמכסין על פומא דמכסי איך מאכלתא דסימן על קברא:

(ל, יט) [ל, יט] מנא הנינא אית לצלמא דעממין דלא אכלין ולא מריחין הכנא מן דאית לה עותרא ולא מתחשח הב:

(ל, כ) [ל, כ] וחזא בעינוהי ומתתנח איך מהימנא דדמך לות בתולתה ומריא תבע באידוהי:

(ל, כא) [ל, כא] לא תתל לדוונא נפשך ולא תתקל במלכת דנפש:

(ל, כב) [ל, כב] חדות לבא אנון גיר חיוהי דבר אנשא ותרעיתה דבר אנשא היא תסגא חיוהי:

(ל, כג)

(ל, כד)

(ל, כה) [ל, כג] שדל נפשך ופיג לבך וכריותא ארחק מנך: [יש גירסה יותר ארוכה לפסוק זה ב-CAL]

(ל, כו)

(ל, כז) [ל, כד] טננא ורוגזא מכלין יומתא ודלא בזבנהון מפקא חורתא צפתא: [גירסת CAL: "ורוגזא מבטלין יומתא", וכו']

(ל, כח) [ל, כה] לבא טבא סגיאן מאכלותה וכל דאכל סלק על פגרה: