בן סירא/פשיטתא/כה

(כה, א) [כה, א] לתלת צבון אתרגרגת נפשי והנין יאיא קדם אלהא וקדם בני אנשא:

(כה, ב) [כה, א] אחות אחין ורחמות רחמין וגברא ואנתתה כד נהוון שלמין:

(כה, ג) [כה, ב] תלתא גנסין סנת נפשי ועקת לי טב בחייהון:

(כה, ד) [כה, ב] מסכנא גאיא ועתירא כדבא וסבא סכלא וחסיר מדעא:

(כה, ה) [כה, ג] אטליותך לא כנשת איכנא תשכחיה בשיבותך:

(כה, ו) [כה, ד] מא יאא לסבא דינא ולעתיקי יומתא סכולתנותא: [גירסת CAL: "מא יאיא", וכו']

(כה, ז) [כה, ה] מא יאיא לרורבנא חכמתא ולמיקרא טעמא ורעינא:

(כה, ח) [כה, ו] איקרהון דקשישא סגיאות רעינא ודחלתא דאלהא תשבוחתהון:

(כה, ט) [כה, ז] תשע דלא עלי ללבא שבחת ועשר דלא מללת:

(כה, י) [כה, ז] גברא דחדא באחריתה עד הו חי נחזא במפולתא דסגאוהי:

(כה, יא) [כה, ח] טובוהי לבעלה דאנתתא טבתא דלא דכר פדנא בתורא ובחמרא אכחדא:

(כה, יב) [כה, ח] טובוהי לדלשנה לא קלקלה ולא פלח לדזעורא מנה:

(כה, יג) [כה, ט] טובוהי לגברא דאשכה רחמא ומשתעא לאדנא דשמעא:

(כה, יד) [כה, ט] טובוהי לגברא דלא תברתה מסכנותא ולא תברתה ענויותא:

(*) [כה, י]

(כה, טו) [כה, יא] דחלתה דאלהא על כלהין הלין אתתרימת:

(כה, טז) [כה, יב] ריש דחלתה דאלהא למרחמה וריש הימנותא למאזל בתרה:
[אינו מופיע בגרסת CAL]

(כה, יז) [כה, יב] אחודיהי ברי ולא תרפיוהי מטל דלית אכותה: [אינו מופיע בגרסת CAL]

(כה, יח) [כה, יג] כל מחותא ולא איך מחותא דלבא וכל בישן ולא איך בישותא דאנתתא:

(כה, יט) [כה, יד] כל אולצנין ולא איך אולצנא דסנא וכל פורענא ולא איך פורענא דבעל דבבא:

(כה, כ) [כה, טו] לית רישא מרירא מן רישה דחויא ולית בעל דבבותא דמרירא מן אנתתה:

(כה, כא)

(כה, כב) [כה, טז] פקח למעמר לית אריא ולות תנינא מן דלמעמר עם אנתתא בישתא בגו ביתא:

(כה, כג) [כה, יז] בישותה דנאתתא בישתא תורקי אנין אפוהי דבעלה ותוכם אנין איך גונא דסקא:

(כה, כד) [כה, יח] בינת חברוהי יתב בעלה דסכלתא ודלא בצבינה מתתנח:

(כה, כה) [כה, יט] סגיאא בישתא ולא איך זעורות בישותה דאנתתא בישתא פצתא דחטהא תפלי עליה:

(כה, כו) [כה, כ] איך מסקתא דחלא ברגלוהי דגברא קשישא הכנא הי אנתתא דלשנא אריך לות גברא מכיכא:

(כה, כז) [כה, כא] לא תשתדל לשופרה דאנתתא בישתא, ואפן אית לה וכסא לא תתרגרג לה:

(כה, כח) [כה, כב] מטל דפולחנא קשיא ובהתתא בישתא אנתתא דסרחא על בעלה ולבא דעמה מחפיא:

(כה, כט) [כה, כג] חשוכא ומחותא דלבא אנתתא בישתא:

(כה, ל) [כה, כג] רפיותא דאידיא ותברא דבורכא אנתתא דלא מיקרא ומשבחה בעלה:

(כה, לא) [כה, כד] מן אנתתא שריו חטהא ומטלתה כלן מיתינן:

(כה, לב) [כה, כה] לא תתל למיא מפקנא ולאנתתא אפא ושולטנא:

(כה, לג) [כה, כה] איך תורעתא גיר דמיא דאזלא וסגיא הכנא אנתתא בישתא אזלא וחטיא:

(כה, לד) [כה, כו] ואן לא איתיה בתרך בסרך קצץ הב לה ושדיה מן ביתך: