בן סירא/פרנקל/לו

(לו, א) אלוהי אדון כל נוצר רחם עלינו וראה בענינו:

(לו, ב) שפוך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך והרם ידך עלימו למען ידעון עז גבורתך:

(לו, ג) הראם כבוד תפארתך לעינינו כאשר הקדשת שמך בנו לעיניהם:

(לו, ד) למען יכירו וידעו כמונו כי אין אלוה מבלעדיך:

(לו, ה) חדש נא אותותיך והפלה כל נפלאותיך הרם ימינך וזרוע עזך למען יספרו רב מופתיך:

(לו, ו) הער אפך ושפוך זעמך להשבית אויב ומתנקם:

(לו, ז) החישה עת ישועתך וזכור בריתך למען נספר פלאי מעשיך:

(לו, ח) אש אפך תבלע פליטימו וצוררי עמך כרת יכרתון:

(לו, ט) הפר עצת ראשי אויבינו האמרים האח ידינו רמה:

(לו, י) קבץ נפוצי שבטי יעקב למען יהיו עם נחלתך כבראשונה:

(לו, יא) רחם יי על עמך אשר נקרא שמך עליו על ישראל בנך בכורך:

(לו, יב) רחם על ירושלים עיר קדשך על ציון משכן כבודך:

(לו, יג) מלא ציון רוח משפטך ועל עמך הופע הדר כבודך:

(לו, יד) חדש בריתך לעם סגלתך והקם נביאיך כקדם:

(לו, טו) השב גמול למיחלי לך ויאמנו דברי חוזיך:

(לו, טז) שמע יי לקול עבדיך וברך את עמך כברכת אהרן כהנך:

(לו, יז) למען ידעו כל ישבי ארץ כי אתה יי אלהים עד עולם סלה:

(לו, יח) כל אכל ירד הבטן אך אכל מאכל יערב:

(לו, יט) כחך יבחן ציד כן לב חכם יבין שפת שקר:

(לו, כ) לב עיקש יזרה עמל ולב נבון עובר ובוטח:

(לו, כא) כל נקבה לזכר תולד אך נקבה מנקבה נבחרה:

(לו, כב) יפת תאר תשמח לב ואין חפץ דומה לה:

(לו, כג) שפת חן וטובת לב אין ערוך לאשר בעלה:

(לו, כד) אשה טובה קנין טוב עזר כנגדו ומשען למנוחתו:

(לו, כה) נחלה וגדר אין הבוק תבוק ובעל ואשה אין הבוך יבוך:

(לו, כו) כגנב מתגנב מעיר לעיר כן נודד ממלון למלון וקן אין לו: