בן סירא/פרנקל/כד

(כד, א) החכמה תהלל נפשה ובקהל עם תתפאר:

(כד, ב) בעדת אל תרום קולה ובכבוד עזו תתהלל:

(כד, ג) פתחה פיה ותאמר מפי אל עליון יצאתי וכערפל כסיתי פני תבל:

(כד, ד) שבתי במרומים וכסאי עמודי שחקים:

(כד, ה) גבולי רקיע סבותי ובעמקי תהומות ירדתי:

(כד, ו) במצולות וארצות שם אני ריחפתי על גוים ולאומים:

(כד, ז) בכל אלה בקשתי מעון להתלונן בצל גבולם:

(כד, ח) ויצוני אדון כל וצור חצבתי הנה פה מקום למנוחתך:

(כד, ט) בעדת יעקב תשכוני בישראל חבל נחלתך:

(כד, י) מקדמי ארץ חוללתי ולעולמי עד תשאר ברכתי:

(כד, יא) באוהל קדשו שם משמרתי ויובילני ציון זבול מנוחתי:

(כד, יב) בקריה אהובה הכין משכני ועל ירושלם הקים ממשלתי:

(כד, יג) בעם סגלתו השריש שרשי בעם בחר לחלקת נחלתו:

(כד, יד) כארזי לבנון שם גדלתי כברושים על חרמון הר יי:

(כד, טו) רוממתי כתמר עלי נהר וכשושן בבקעת יריחו:

(כד, טז) כזית רענן בנאות דשא וכערמון שתול על פלגי מים:

(כד, יז) ריחי בושם כקינמון כבשמים ראש ומר דרור:

(כד, יח) כלבונה חלבנה ואהלים כקטורת במקדש יי:

(כד, יט) יונקותי הרבתי כאלה וכל כפותי רעננים:

(כד, כ) כגפן פוריה ריחי ניחוח וציצי יגמולון שפעת פרי:

(כד, כא) גשו נא וקרבו מבקשי אהבתי התענגו מענג פריי:

(כד, כב) כי מתוק מצוף לקחי וערב מנופת שיחתי:

(כד, כג) אוכלי לא ישבעון ושותי לא ירויון:

(כד, כד) שמע לי לא יבוש ושוגה בי לא יכשל:

(כד, כה) כי זה ספר ברית יי תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב:

(כד, כו) כפישון באיתנו מלאה חכמה וכמימי חדקל בעת האביב:

(כד, כז) תזיל בינה כתעפות פרת וכנוזלי ירדן בימי קציר:

(כד, כח) כמימי יאור תביע לקח וכגיחון בעת הבציר:

(כד, כט) הראשונים לא ידעו ערכה והאחרונים לא ידעון תכליתה:

(כד, ל) כי שגבו מני ים אמריה ועמוקה מתהום רעיונה:

(כד, לא) ואני שלחתי בגנים תעלותי כפלג מים אל גינת ירק:

(כד, לב) שם השקותי פרדסי שם הרותי נאות חשקי:

(כד, לג) ופלגי פרץ לנהר ונהרי למים אדירים:

(כד, לד) כעפעפי שחר יהל אורי וממרחק תחזנו כל עין:

(כד, לה) רוח נבואה אנער מחיקי לדור ודור נצב סלה:

(כד, לו) באו וראו כי לא לי עמלתי כי אם לכל שוחריה: