בן סירא/פרנקל/טו
(טו, א) ירא יי יעשה זאת ונוצר עדותיו ישיגנה:
(טו, ב) כאם בנחת תקדמנו וכאשת נעורים תאספהו:
(טו, ג) תשביעהו לחם חכמה ומי תבונה תשקהו:
(טו, ד) תחזיקהו לנצח ויעמד ישען עליה ולא ימוט:
(טו, ה) על כל רעיו תרוממנו ובקהל עם תפתח פיהו:
(טו, ו) תעטרהו שמחה וגיל ושם עולם תנחילהו:
(טו, ז) לב אויל לא יבין דרכה ועין חוטא לא תשורנה:
(טו, ח) רחוקה היא מאנשי רהב ושטי כזב לא ישעו לה:
(טו, ט) לא נאוה לנבל שפת תהלה כי לא נתנה לו מאת אלהים:
(טו, י) כי התהלה תבואת חכמה ויי הטה אליה חסד:
(טו, יא) אל תאמר יי הסיר חסדו ממני ונכשלתי למה עשית את אשר שנא יי:
(טו, יב) ואל תאמר יי הכשילני כי לא יחפוץ יי בעול:
(טו, יג) הלא שנא תהפכות הוא וכל יראיו יקוצון בהמה:
(טו, יד) אלהים ברא את האדם מראש ויתנהו ביד יצרו:
(טו, טו) אם תאבה תצור עדותיו ואת הישר בעיניו תעשה:
(טו, טז) אש ומים נתן לפניך שלח ידך אל אשר תשלח:
(טו, יז) החיים והמות ערוכים לפניך את אשר תבחר ינתן לך:
(טו, יח) כי גדול יי ורב כח לתבונתו אין חקר ועיניו על כל:
(טו, יט) עיני יי אל יראיו וכל מעשי אדם נגלו לפניו:
(טו, כ) לא פקד על האדם לחטא ורשיון לא נתן לעול:
קישור לטקסט: https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32846&st=&pgnum=227