לדלג לתוכן

בן סירא/בן זאב/יד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
ספר בן סירה בתרגומו של יהודה ליב בן זאב (וינה, תקע"ד), פרק י"ד.

אשרי הגבר נוצר פיו מהוות ולא הסיח מישרים מעיניו

אשרי הגבר לא תצר לו נפשו ומבטחו לא אבד

לא מנאוה לכילי עׂשר והון לרע עין

מחסר מנפשו אוסף לאחרים ובטובו זרים יגילו

רע לנפשו למי ייטיב ובטובתו לא יחד

רע לנפשו אין רע ממנו ורעתו תגמול עליו

גם טובתו בנכלי מרמה ובאחריתו נגלה מזמתו

לא תשבע עין כילי באשר לו ועל מנת רעהו ירע לבו

משגיא גורל רעו וחלקו מצער הוא

לא יערב לכילי אׂכל ומצרת עינו ירזה

גם לחם פיו ידאב לו ובארוחת שלחנו יתן מגרעת

בני גמול נפשך באשר לך ואם יש לך היטיב לך

כי אין התמהמה למות ולא בשאול תענוג

עת מותך לא ידעת וחזות שאול מי הראה לך

חילך לאחרים תעזוב ועמלך אל מפילי גורל

לא תכלא לבך מטובת היום ומאויי זדון לא תתאו

בטרם תמות היטיב לאוהבך ושואל ממך תן לו

הב ושא ורצה נפשך והטוב בעיני אלהים עשה

כל בשר בלׂה יבלה וכל דורי עולם מות ימותון

כעלים בעץ אלה נובלים ואהל יציצו כן בני אדם אלה מתים ואלה נולדים

וכל מעשיו יחֻפשו לפניו ופׂעל ידיו הולך אחריו

אשרי הגבר יהגה בחכמה ואדם יתנהל בתבונה

שם לבו על ארחותיה ועל דרכיה ישכיל

הולך אחריה כתר וכאורב צודה על דרכיה

ומציץ אל חלון ביתה ועל שעריה ישקוד

ישכון בצל קורתה ובחומותיה יתקע יתדותיו

סֻכּתה תסך לו ובין סעיפיה יתלונן

ויחסה בצילה משרב ומגורה תגונן עליו