בן סירא/בן זאב/יב
אם היטבת לנבל כלא היטבת גמול על טובתך אין
גמול על ישר כי יש שכר אם לא ממנו מיד עושהו
חׂן רשע לא טוב ומחונן צדיק לא אבד
כפלים רעה גמול טובה ישיבך רשע ביום אידך
כלי זינך לא תתן לו כי בו ילחם עמך
היטיבה לטובים וחדל מרשעים הב למך ומנע מיהיד
ואף יי שונא יהיר ועל זד ישים אף
לא נִכַּר אוהב ביום טובה וביום רעה גם שונא לא יתנכר
בטובה יקצוף שונא וברעה יפרד אוהב
לא תאמין בשונא עוד על ימיך
אם נאלח הברזל עוד לא יסיר זוהמתו כן משטמת אויב לא תסור
גם אם ידכה ישוח לפניך הרק לבך וסגור לקראתו
מראה לטושה מבעה כל כתם כן תהיה לו
לא תעמידנו לצדך פן ישוב על מקומך
לא תושיבנו לימינך פן יבקש כסאך ובאחריתך תזכור בדברי ונהמת
מי ירחם איפו על חׂבֵר חָבֶר נשכו נחש או על קרב לחיות טרף כי תטרפנו
כן מתחבר אל בליעל לא ישוב עד אשר תאכלהו אִשו
ראשיתו יתראה לך אמון ונפלת בל תמצא ידו
בשפתיו יניד עליך ובלבו מחשיך עצה עמוקה
דמעות תרדנה עיניו ואם השיגה ידו לא ישבע מדמך
אם תאֻנֶּה אליך רעה יהיה כאיש מושיע והוא לעקר עקבך יבקש
נוד יניד ראשו וישנה פניו כפיו יספׂק ובקרבו ישים ארבו