לדלג לתוכן

בן סירא/בן זאב/ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בני נפש מסכן בל תמאס ולא תמק עין איש מחסור

נפש מצוק לא תונה ולא תעצור מתת רעב

לא תבוז לעני בעניו ואל פיד לב בל תרבה יגון

אל תקשיח לבך לשועת דל ולא תעלים עיניך מאביון

לא תשיב פני דל ריקם ואל תתן לו יד לקללך

כי קללת רב במר נפשו ובקול צעקתו ישמע עושהו

הרחם נפשך בקהל עם ולפני שליט השח ראשך

הט אזנך לדל וענהו שלום בנחת

הצל עשוק מיד עושקו ולא תבהל בהשפטך מישרים

הֱיֵה אב ליתומים וחלף בעל לאלמנה והיית ידיד יי ומאהבת אם יאהבך

החכמה תאלף בניה ותצהיר לכל משכילה

אוהביה אהבו חיים ומבקשֶהָ יפיקו רצון מיי

מחזיקֶהָ ישיגו כבוד ומשכנם מקום ברך יי

משרתיה משרתי קׂדש ובית מכונהּ אוהב אלהים

החכמה תקרא שומע לי ישפוט לאֻמים ומקשיב לדברי ישכון לבטח

נאמן לי ירשני ויורני לכל באי עולם

ואם איפוא אהפך לכתי עמו וטרם הִוָדְעי אחקרנו

פחד ואימה עליו אפילה ואנסנו במסה עד אשר יאמן לבו לי

אז אשלם לו אדריכהו בנתיבתי אֲחַדֶה פניי בשמחה ואחחשוף לו כל מצפוני

ואם לא נאנמנה רוחו בי אִירֵהוּ ואמוגְגֶנּוׂ ביד אולתו לכלותו

נצור עתך וגור מאון ומפניך אל תבוש

כי יש בוש ונחטא ויש בוש ליקר וכבוד

אל תשא פניך ולא מבוש להכיר תְּעֻוָּתֶךָ

לא תחשוך לשונך בעתו ולא תטמון חכמתך

כי במלל תגלה חכמה ושכל במענה הלשון

לא תכסה על האמת מן משגתך חדל

לא תכלם להכיר שגיונך ולא תגור חרפת מחרפיך

אמת אמת תרדוף ולא תעבור זרם מים בְּשִׁמְפָּם

אל תכנע לפני סכל ולא תשא פני שליט

בכל כחך הלחם בעד האמת ויי ילחם בעדך

אל תהי נחפז בלשונך ורפה ועצל במעשיך

לא תהיה לביא בביתך וזעף וזחיל למשרתיך

אל תהיה ידך פשוטה לקחת וקפוצה מהשיב