בן משק/תקון ט

<< · בן משק · תקון ט · >>

תקון ט תקון השירות וראשי שיטין

ויש בכלו ו׳ חלוקי דינין

(הגם כי ראשי שיטין כבר כתבתי לעי׳ בתקון הכתיבה בחלק אות ו׳ נקודו׳ והפוכן קצתם אל קצתם אמנם מפני שראשי השיטין הם מישך שייכי לתקון השירה בקדימה ובאיחור אמרתי לחברם יחד שנית וידיו ידובקו)

דין א

נוהגין לכתוב בי״ה שמ״ו בראשי שיטין והם בראשית יהודה אתה יודוך בפרש׳ ויחי הבאים ב׳ בשלח שמר לך בפ׳ כי תשא מה טובו בפרשת בלק ואעידה בם בפ׳ וילך ות״ת שלהם בי״ה שמ״ו. י״ד סי׳ רע״ג בהגה ב״י בשם הגה׳ מיי׳

שירת הים

דין ב

כשיגיע לכתוב שירת הים יכתוב קודם השירה חמשה שיטין וזו היא התחלתן הבאים בראש העמוד ביבשה י״י מת במצרים ואח״כ יכתוב השירה וזו היא צורתה יתחיל אז ישיר עד לי״י ועד בכלל ואח״כ יניח קצת חלק אפילו פחות משיעו חצי פרשה בעניין שיסיים השיטה בתיבת ויאמרו. ואחר כך יכתוב שיטה אחת ויניח חלק באמצע כשיעור פרשה שהם תשעה אותיו׳ כצור׳ פרשה סתומה ואחריה יכתוב שיטה ויניח שני רווחים חלק באמצע כל ריוח כחצי שיעור פרשה סתומה שהם ארבע אותיו׳ וחצי באופן שכל ראשי שיטין וסופי שיטין שבשורה יהיו מכוונים בכתיבה אלא באמצע השיטין היה שיטה אחת ריוח אחד בלי כתב כשיעור פרשה סתומה ושיטה אחת יהיו ב׳ רווחים כל ריוח כחצי שיעור פרשה סתומה כמו אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח כזה

--------------------------------    -------

--------------          ------------------

------      ---------------      ---------

--------------          —----------------

------      ---------------      ---------

ומניין השיטין של השירה שלשים ואלו הם רא[שן] אז לאמור ורכבו לישועה אבי שמו שלישיו אבן י״י קמיך אפיך נוזלים אויב נפשי ברוחך אדירים כמכה תניינא פלא בחסדך קדשך אחז אדום כל ופחד יעבור קנית לשבתך ידיך בא מי הרי שלשים שיטין, ומראשי שיטין אתה יודע סופי שיטין (קצת בטי״ד סי״רפ״ג קצת מסכת סופרים קצת רמב״ם)

דין ג

אחר שמסיים הסופר את השירה יכתוב חמש׳ שיטין וזו היא התחלתן ותקח אחריה סוס ויצאו ויבאו (גם זה שם)

שירת האזינו

דין ד

קודם שיגיע הסופר לשירת האזינו יכתוב ששה שיטין וזו הי׳ התחלתן ואעידה בראש העמוד אחרי הדרך באחרית להכעיסו קהל ואח״כ יכתוב השירה מן האזינו עד וכפר אדמתו עמו שיהיה כתב מכאן וכתב מכאן וריוח חלק באמצע כשיעור וכצורת פרשה סתומה כזה

-------------           -------------

-------------           -------------

-------------           -------------

-------------           -------------

-------------           -------------

(גם זה שם)

דין ה

מניין השיטין של השירה שבעים ואילו הן ראשי שיטין שבראש כל חצי שיטה האזינו יערוף כשעירים כי הצור אל שיחת הלי״י הלא זכור שאל בהנחל יצב כי ימצאהו יסובבנהו כנשר יפרוש י״י ירכבהו וינקהו חמאת בני ודם שמנת וינבל בתועבת אלהים לא ותשכח מכעס אראה בנים כעסוני בגוי ותקד ותלהט חצי וקטב עם ומחדרים יונק אשביתה פן ולא ואין יבינו ושנים ויי׳ ואויבנו ומשדמות אשכלות וראש חתום לעת וחש ועל ואפס צור ישתו יהי ואי מחצתי כי אם אשיב אשכיר מדם הרנינו ונקם הרי שבעים, ואלו הן ראשי שיטין שבראש כל אמצע שיטה ותשמע תיזל וכרביבים הבו כי צדיק דור עם הוא בינו זקניך בהפרידו למספר יעקב ובתהו יצרנהו על ישאהו ואין ויאכל ושמן עם עם וישמן ויטוש יקנאהו יזבחו חדשים צור וירא ויאמר כי הם ואני כי ותאכל אספה מזי ושן מחוץ גם אמרתי לולי פן כי לו איכה אם כי כי ענבמו חמת הלא לי כי כי כי ואמר אשר יקומו ראו אני ואין ואמרתי ותאחז ולמשנאי וחרבי מראש כי וכפר הרי שבעים. (קצת בטי״ד סי׳ רע״ג וקצת במסכת סופרים וקצת רמב״ם)

דין ו

אחר שיסים הסופר את השירה יכתו׳ חמשה שיטין ווו היא התחלתן אם אפשר ויבא לדבר אשר הזאת אשר ויסיים לרשתה. גם זה שם

סליק השירות וראשי שיטין