בן משק/תקון ח

<< · בן משק · תקון ח · >>

תקון ח פרשה פתוחה וסתומה

יש בכללו ד׳ חלוקי דינים

דין א

סופ׳ ירא שמים צריך ליזהר בעניין פרשה פתוח׳ ופרשה סתומ׳ בעניין שבפרשה פתוחה יסיים תמיד פרשה שלפניה באמצע השיטה בעניין שישייר בסופה חלק כדי תשעה אותיות ויתחיל לכתוב בראש השיטה שתחתיה, ובפרשה סתומה יסיים תמיד פרשה שלפניה בראש השיטה ויניח חלק כשיעור תשע׳ אותיות ויתחיל לכתוב בסוף אותה שיטה עצמה דבהכי יוצא ידי כל הפוסקים. י״ד סימן רה״ע סעי׳ ב׳ ב״י לדעת עצמו

דין ב

אם אינו יכול לכוון בכך על כל פנים יזהר הסופר שבפרשה פתוחה יתחיל לכתוב תמיד בראש השיטה ופרשה סתומה יתחיל לכתוב תמיד באמצע השיטה (שם בהג״ה מצא כתוב)

דין ג

שיעור התשעה אותיו׳ שבין פרשה לפרשה בין לפתוחה בין לסתומה כדי שיוכל לכתוב למשפחותם או ג׳ תיבות אשר אשר אשר. ואם הניח ריוח כשיעור תשעה אותיו׳ הקטנו׳ שבאותיו׳ נמי שרי ועל כל פנים בציר מתשעה אותיו׳ לא הוי פרשה ופסול. שם בב״י בשם רמב״ם

הרביעי

ההעתק שהעתקתי לשון הרמב״ם מהלכות ספר תורה עם שאר פוסקים קצת המחולקים יחד בפרשיו׳ אלו מן ספר בראשית עד תום כל חמשה חומשי תורה.

ספר בראשית… [הכל כלשון הרמב״ם הלכות ס״ת ח:ד] …מניין הפתוחות של כל התורה ר״צ ומניין הסתומות שע״ט הכל תרס״ט עכ״ל רמב״ם

[הערות על רשימת הרמב״ם]

כתוב בהגהת מיי׳ על דברי הרמב״ם שכת׳ בפ׳ לך לך ויאמר אלהים אל אהרהם סתומה ז״ל שנים יש ובדקתי בספרים אספמיא המעולים חמדו יקים ומצאתי פרשה זו בויאמר אלהים אל אברהם שרה אשתך שהוא השני עכ״ל

וכתוב עוד שם על דברי הרמ״בם במ״ש בפ׳ וישלח ואלה תולדות עשו פתוח׳ ז״ל בדקתי בספרים אסמיא איזה מן השנים ואלה תולד׳ עשו הוא ומצאתי שהוא הראשון ואלה תולדת עשו הוא אדם עכ״ל

וכתב עוד שם על דברי הרמב״ם במ״ש בפ׳ וישב ויהי אחר הדברים הלה פתוחה ז״ל מצאתי ויהי אחר הדברים האלה חטאו עכ״ל.

וכתוב עוד שם על דברי הרמב״ם במה שכת׳ בפרש׳ צו וידבר דהמקריב את זבח פתוחה ז״ל שנים יש מהן ודרשתי בכל הספרים הטובים אשר מצאתי ומצאתי שתיהן פתוחו׳ וכן מצאתי שוב בתקון אשר עשה הח״ר יוסף נקדן המומחה והעתיקו מן המיימ׳ ז״ל מדבר כל חלב פתוחה מדבר המקריב פתוחה (מדבר פי׳ פסוק כמו דבור וק״ל) ובסכום החשבון בסוף החומש הוסיף פרשה אחת אמנם גם סתומה אחת הוסיף ולא דקדקתי אחריה עכ״ל.

אמר המחבר בכסף משנה כתוב שם דוידבר דכל חלב אינו פרשה תראנו משם ע״כ. וכתוב עוד שם על דברי הרמב״ם במה שכתוב בפרש׳ מצורע דוידב׳ דוזאת תהיה צ״ל פתוחה ז״ל ספרים אחרים ואיש איש במקום וזאת ובספרי יש שתיהן עכ״ל.

אמר המחבר מ״ש בשם ספרים אחרים ואיש איש במקום וזאת ר״ל וידבר דואיש איש במקום וידבר דוזאת וכך הם דברי הגאון הרב הגדול מוהרר״ש י״ץ אב״ד דק״ק פראג ודברים אמיתיי׳ הם דלא מצינו ריש פסוק המתחיל ואיש איש אבל מ״מ וי״ו יתיר׳ היא וזאת וצ״ל זאת דכ״כ זאת תהיה תור׳ המצורע אבל מ״מ אינו טובן דברי ס״א במ״ש במקום זאת צ״ל ואיש איש דלפי דבריו משמע דריש פרשת מצורע לא יהיה פרשה כלל וזה לא מצינו בכל התוה כי אם בפרש׳ ויחי ע״כ.

וכתוב עוד שם על דברי הרמב״ם במה שבת׳ בפ׳ בהר וכי ימוך אחיך ומטה סתומה ז״ל כס״א וכי תמכרו ממכר ובכל הספרים מצאתי שתיהם ושמא היא שתומ אשר הוסיף הנקדן כדלעיל עכ״ל

כתוב בכסף משנה ריש פרק ח׳ מה׳ ס״ת ז״ל מדשתק רבינו מלהזכיר פרשיות שבראשי חמשה ספרי׳ שבתורה משמע שאותן הפרשיות אין לכוללן לא בפתוחו׳ ולא בסתומו׳ לפי שהן תחיל׳ ספר וכן תמצא בספר קרית ספר לה״ר מנחם לבית מאיר. עכ״ל. (אמר המחבר ראיה לדברי כסף משנה הוא מ״ש לעיל בתקון וי״ו מעשרה התקונים הוא תקון הכתיבה בסימן ט׳ שצריך להניח בין ספר לספר ארבע שיטין פנוי ע״ש נמצא מזה הבין מילת׳ בטעמא דהואיל וכל ספר וספר מחמשה ספרים שבתורה ספר בפני עצמו ע״כ חייב להניח ריוח פנוי לעשו׳ רושם שסיים ספר אחד ומתחיל ספר אחר ואין שייך כאן לא בפתוחו׳ ולא בסתומו׳ וק״ל ע״כ)

וכתוב עוד בכסף משנה שם ז״ל כתוב בספרי רבינו אחר הדברים, ושרי אשת אברהם, ויהי אברם, ויאמר אלהים אל אברהם ארבעתן סתומו׳. וכתוב על זה בהגהת מיי׳ ויאמר אלהים אל אברהם שנים יש ובדקתי בספרי אספמיא המדויקי׳ ומצאתי פרש׳ זו בויאמר אלהים אל אברהם אבל שרה אשתך שהוא השני עכ״ל. ודברי ההגהות הנזכר הם טעו׳ דוק ותשכח כי בשני אין כתיב אל אברהם וגם אינו פרשה כלל עכ״ל כסף משנה.

(אמר המחבר מה שעשה הרב הגדול מהרי״ק בעל כסף משנה את הגהו׳ מיי׳ כטועה ימחול לי הרב כי דברי הגהו׳ מיי׳ נכונים וישרים הם אבל טעות סופר שיש בלשון ההגה׳ הביאו לבעל כסף משנה לעשות את הגהו׳ מיי׳ כטועה כי מה שכתוב בהגה׳ מיי׳ שרה צ״ל שרי אבל בעל כסף משנה לא שם אל לבו פן טעו׳ סופר יש בהגה׳ מיי׳, ולכן הוסיף בדברי הגה׳ מיי תיבה אחת אבל שרה אשתך, ובאמת דלא נמצא בהג׳ מיי׳ תיבה אבל כאשר כתבתי לשון הגה׳ מיי׳ לעיל ריש דבור המתחיל כתוב בהגה׳ מיי כמ״ש שנים יש כו׳ פי׳ שני פעמים מצינו בפ׳ ויאמר אלהים אל אברהם, חדא ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור זהו פסוק ראשון ועוד כתיב ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך והוא השני, ואין בזה שום ספק דלפי ס״ד דכסף משנה תלתא קראי אינון ודוק והאמת יורה דרכו ע״כ)

וכתוב עוד בכסף משנה שם ז״ל בפרשה והיה כי תבא בספרי רבינו מונה וידבר משה והכהנים בסתומו׳ ובספר מוגה מצאתי שהי׳ פתוחה, ארור שוכב עם אשת אביו כתוב בספרי רבינו שהיא פרשה סתומה ובדפוס פורטגאל אין שם פרשה כלל וא״כ צריך להעביר עליה הקולמוס ובמקום שבתוב כי הן י״ד צריך לכתוב והן י״ג וכן מצאתי בספ׳ רבינו מוגה עכ״ל

סליק תקון פרשה פתוחה וסתומה