בן משק/תקון ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תקון ז תקו׳ כתיב׳ השם[עריכה]

יש בכללו עשרה חלוקי דינים

דין א[עריכה]

כשכותב איזה שם מהשמות שאינם נמחקים צריך לקדשם קוד׳ הכתיבה שיאמ׳ קודם שכותב את השם, שם זה אני כותב לשם קדושת ספר תורה ואילו הן השמות שצריך לקדשם קודם הכתיבה ידוה יה אהיה אדני אל אלוה אלהים שדי צבאות (י״ד סי׳ רע״ו סעי׳ א׳ וס״ט טור גמ׳ פ׳ הניזקין)

ויש מאריכין בקדושה זו ואומרי׳ בלשון זה הנני כותב שם זה של ארב׳ אותיות לשם קדושת ספר תורה ולשם שם הקודש של ארבע אותיות הקדושות וכשרוצה לכתוב שם אלהינו יאמר בלשון זה קודם כתיבתו הנני כותב זה השם של ששה אותיות אלהינו לשם קדושת השם וקדושת ספר תורה וכן כל שאר שמות הנזכרוים לעיל יקדש אותם בלשון זה ע״כ מצאתי.

דין ב[עריכה]

בשבות׳ איזה שם מהשמות הקדושי׳ הללו שצריך לקדשם אפילו מלך ישראל שואל בשלומו לא ישיבנו. שם ס״ג טור מסכת סופרים

דין ג[עריכה]

אם כותב שני שמות משמו׳ הקדושים הללו בזה אחר זה הרי זה לא יפסיק בן שם לשם ומשיב שלו׳ ואח,כ כשכותב שם שני חוזה ומקדשו בשפתיו. שם טור וב״י לדעת עצמו

דין ד[עריכה]

כשטובל הקולמוס לכתו׳ שם הקדש לא יתחיל לכתוב את השם שמא יהיה בקולמוס רבוי דיו ולא יצא הכתב מיושר אלא יכוון שיטדלנו בתיב שלפניו. י״ד שם סעיף ד׳ טור מסכת סופרים

דין ה[עריכה]

אם לא הניח תיבה אחת או אות א׳ לפני השם לבדוק עליו הדיו תחילה יחפש אחר איזו אות הצריכה דיו וימלאנה ואח״כ יכתוב את השם. שם הג״ה ב״י כך מצא כתוב

דין ו[עריכה]

לא יטבול הקולמוס באמצע השם וכשצריך לדיו יקח מן האותיות שלפניו. שם בב״י בשם הגהות מיי׳

דין ז[עריכה]

אם שכח לבתו׳ את השם תולה אותו בין השיטין. שם ס״ו טור גמ׳ פ׳ הקומץ רבה

דין ח[עריכה]

אסור לכתוב אות א׳ מאותיות השם חוץ לשיטה אלא יכוין שיהיו כל אותיות השם בתוך השיטה ולא יצא כלל מחוץ לשיטה. י״ד סי׳ רע״ו ס״י טור הרא״ש

דין ט[עריכה]

אם נפלה עליו תרדימה בשעת כתיבת השם יפסיק מלכתוב לפי שאינו יכול לכתבו אז בכוונה. הג״ה בטור א״ח סי׳ ל״ב סעיף י״ט אור זרוע

[דין י][עריכה]

העשירי קודש והם ראשי תיבות מכל התורה שם הוי״ה או סופי תיבות כסדרן או למפרע או בהפוך אתוין כענין הצרופים ונפק׳ מיניה כל סופר הכותב ס״ת אשר יראת השם נגע בלבו כשבות׳ אילו התיבות יכוון בהם כוונה יתירה יותר מבשאר תיבות שבתורה ולא יפסיק ביניהם בשיחה בטילה.

ספר בראשית[עריכה]

בראשית סימן א׳ פסוק ל״א יום הששי ויכלו השמים

נח סי״ח י״ג והנה חרבו פני האדמה
סי׳ י״א ה״ו האדם ויאמר ידוה הן
פ״ט הארץ ומשם הפיצם ידוד

לך לך סי״ב ט״ו שרי פרעה ויהללו אותה
סי׳ ט״ו ט׳ אליו קחה לי עגלה

וירא סימן י״ח כ״א הבאה אלי עשו כלה
סי׳ י״ט י״ג פני ידוה וישלחנו ידוה
כ״ח ישבי הערים וצמח האדמה
סימן כ״ב ח׳ לו השה לעלה בני
י״ב לו מאומה כי עתה

חיי סי׳ כ״ג א ויהיו חיי שרה מאה
סכ״ד נ״ח לרבקה ויאמרו אליה התלכי

תולדות סי׳ כ״ו כ״ח ראינו כי היה ידוה
סי׳ כ״ז כ״א האתה זה בני עשו
כד אתה זה בני עשו

ויצא סי׳ כ״ט ב׳ ההוא ישקו העדרים והאבן
כ״א מלאו ימי ואבאה אליה
כד ללאה בתו שפחה ויהי
סימן למ״ד מ״א יחם הצאן המקשרות ושם
סימן ל״א ב׳ הכבוד הזה וירא יעקב

וישלח סי׳ ל״ב י״א שלוחה לאדני לעשו והנה
סימן ל״ד י״ד לו ערלה כי חרפה
סימן ל״ו י״ד ואלה היו בני אהליבמה
י״ז י״ח עשו ואלה בני אהליבמה
י״ט אלה בני עשו ואלה
כ״ד כ״ה אביו ואלה בני ענה

וישב סי׳ ל״ז ל״ג בני חיה רעה אכלתהו
סי׳ ל״ח ז׳ בעני ידוה וימיתהו ידוה
יב וחירה רעהו העדלמי תמנתה
כ״ד יהודה הוציוה ותשרף הוא
כ״ה אלה לו אנכי הרה
סי׳ ל״ט א׳ ב׳ הורידוהו שמה ויהי ידוה

מקץ סימן מ״א ד הפרות יפות המראה והבריאות
ל״א הארץ ולא יודע השבע
מ״ו שנה בעמדו לפני פרעה
סמ״ג ט כי עתה שבנו זה
סמ״ד ג׳ ד׳ המה וחמוריהם הם יצאו

ויגש סימן מ״ו ל״א לפרעה ואמרה אליו אחי

ויחי סמ״ט י״א עירה ולשרקה בני אתנו
ל״א רבקה אשתו ושמה קברתי
ס״נ י״א וירא יושב הארץ הכנעני

ספר שמות[עריכה]

שמות ס״א ו׳ ז׳ הדור ההוא ובני ישראל
ס״ג י״ג לי מה שמו מה
י״ח ונזבחה לידוה אלהינו ואני
ד״ס ג׳ ארצה וישליכהו ארצה ויהי
ט׳ הואתות האלה ולא ישמעון
י״ד ידבר הוא וגם הנה
י״ו העם והיה הוא יהיה

וארא ס״ז ט״ו הנה יוצא המימה ונצבת
ס״ח י״ו הנה יוצא המימה ואמרת
י״ט יהיה האות הזה ויעש
ס״ט ח׳ וזרקו משה השמימה לעיני
יו״ד אותו משה השמימה ויהי
כ״ז הפעם יהור הצדיק ואני

בא ס״י ז׳ מתי יהיה זה לנו סי״ב ט״ו י״ו יום השביעי וביום הראשון
ס״ג הפתח ולא יתן המשחית
סי״ג ט״ו כי הקשה פרעה לשלחנו

בשלח כ״ב הענן יומם ועמוד האש
י״ח ידוה בהכבדי בפרעה ברכבו
סט״ו ב׳ לישועה זה אלי ואנוהו
י״ט הים ובני ישראל הלכו
כ״א שירו לידוה כי גאה
סי״ו ז׳ ידוה ונחנו מה כי
כ״ב נשיאי העדה ויגידו למשה

יתרו סי״ח כ״ו וכל הדבר הקטון ישפטו
סי״ט כ״ג כי אתה העדותה בנו

משפטים סכ״ב כ״ב ענה תענה אתו כי
י״א תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני

תרומה סכ״ה י׳ ואמה וחצי רחבו ואמה
כ״ג ואמה רחבו ואמה וחצי
סכ״ו י״ט ך״ יתדותיו ולצלע המשכן השנית
כ״א כ״ב האחד ולירכתי המשכן ימה

תצוה סכ״ח כ״ט האפד ולא יזח החשן
סכ״ט כ״ב הקרב ואת יתרת הכבד
כ״ו אתו תנופה לפני ידוה

כי תשא סל״ב א׳ לפנינו כי זה משה

ויקהל סל״ה י״ח המשכן ואת יתדות החצר
סל״ו כ״ד כ״ה ידותיו ולצלע המשכן השנית
כ״ה כ״ו האחד ולירכתי המשכן ימה
סל״ז א׳ ואמה וחצי רחבו ואמה
יו״ד ואמה רחבו ואמה וחצי

פקודי סל״ט כ״א האפוד ולא יזח החשן
ס״מ ל״ט תהיה לילה בו לעיני

ספר ויקרא[עריכה]

ויקרא ס״א ו׳ ז׳ אותה לנתחיה ונתנו בני
י״א צפונה לפני ידוה וזרקו
ס״ג ט׳ העצה יסירנה ואת החלב
יו״ד י״א הכליות יסירנה והקטירו הכהן
ט״ו הכליות יסירנה והקטירם הכהן
ס״ד ד׳ ה׳ ידוד ולקח הכהן המשיח
ט״ו י״ו ידוד והביא הכהן המשיח
ס״ד י״ז י״ח הפרכת ומן הדם יתן
ס״ה ט׳ יו״ד הוא ואת השני עשה

צו סימן ז׳ ך׳ אותו תנופה לפני ידוה
סי׳ ח׳ י״ו הקרב ואת יותרה הכבד
כ״ה הקרב ואת יותרה הכבד
כ״ט החזה ויניפהו תנופה לפני

שמיני סי׳ ט׳ ה העדה ועמדו לפני ידוה
טי״ת המזבח ואת הדם יצק
יוד יסוד המזבח ואת החלב

תזריע סי׳ י״ג י״ו ישוב הבשר החי ונהפך
כ״ה כ״ו היא ואם יראנה הכהן
כ״ט אשה כי יהיה בו
ל׳ ל״א הזקן הוא וכי יראה

מצורע סי׳ י״ד כ״ה כ״ו הימנית ומן השמן יצק
כ״ט עליו לפני ידוה ועשה
מ״ב מ״ג הבית ואם ישוב הנגע
סימן ט״ו ד׳ הזב יטמא וכל הכלי
ז׳ ח׳ הערב וכי ירק הזב
ט׳ יו״ד הזב יטמא וכל הנוגע
כ״ד אותה ותהי נדתה עליו

אחרי מות סי׳ י״ו כ״ה כ״ו החטאת יקטיר המזבח והמשלח
ל״ג המזבח יכפר ועל הכהנים
סימן י״ז יוד ישראל ומן הגר הגר
יג ישראל ומן הגר הגר

קדושים סי״ך ב׳ ישראל ומן הגר הגר
יג משכבי אשה תעבה עשו
כ״ז או אשה כי יהיה

אמור סימן כ״א כ״ב הקדשים ומן הקדשים יאכל
סימן כ״ב ח״ט בידוה אני ידוה ושמרו
סי׳ כ״ג י״א השבת יניפנו הכהן ועשיתם
י״ב יג לעלה לידוה ומחתו שני
ל״ו ל״ז תעשו אלה מועד ידוה
סי׳ כ״ד ה״ו יהיה החלה האחת ושמת

בהר סי׳ כ״ה י״ט ך׳ עליה וכי תאמרו מה

בחקותי סי׳ כ״ו יוד הארץ יבולה ועץ השדה
סי׳ כ״ו ח׳ ט׳ הנודר יעריכנו הכהן ואם
פסוק לג המר ימירנו והיה הוא

ספר במדבר[עריכה]

במדבר סי׳ א׳ נ״א הלוים ובחנות המשכן יקימו
שם הלוים והזר הקרב יומת
סימן ג׳ י״ו י״ז צוה ויהיו אלה בני

נשא סי ה׳ י״ב כי תשטה אשתו ומעלה

בהעלותך סי׳ ט׳ י״ג י״ד האיש ההוא וכי יגור
י״ח י״ט המשכן יחנו ובאהריך הענן
סימן י״א ל׳ המחנה הוא וזקני ישראל
ל״ב הלילה וכל יום המחרת

שלח סי׳ י״ג ל׳ הים ועל יד הירדן
לא נעלה וירשנו אותה כי
ל״ג יושביה היא וכל העם
סימן י״ד י״א ינאצוני העם הזה ועד
יד שמעו כי אתה ידוה
כ״ד שמה וזרעי ירישנה והעמלקי
סימן ט״ו ל״א ל״ב עונה בה ויהיו בני

[קרח] סימן י״ו י״ז היו לפני ידוה אתה
סימן י״ז י״א י״ב ידוד החל הנגף ויקח
סימן י״ח כ״ד ירימו לידוה תרומה נתתי

חקת סי׳ י״ט י״ב השלישי וביום השביעי יטהר
ך׳ יתחטא ונכרתה הנפש ההוא
כ״ב הטמא יטמא והנפש הנוגעת
סימן ך׳ ג׳ אחינו לפני ידוה למה
כ״ב כ״ג הר ההר ויאמר ידוד
סימן כ״א כ״ו הערים האלה וישב ישראל

בלק סכ״ב ח׳ לינו פה הלילה והשבתי
י״א לכה קבה לי אותו
סכ״ד י״ג טובה או רעה מלבי

פנחס סכ״ה ס״א זרה לפני ידוה ויהיו

מטות ס״ל ג׳ ד׳ מפיו יעשה ואשה כי
ל״ב ויהי המלקוח יתר הבז
סל״ב י״ט והלאה כי באה נחלתינו
ך׳ החלצו לפני ידוה למלחמה

מסעי סל״ד י״ג י״ד המטה כי לקחו מטה
י״ד וחצי מטה מנשה לקחו

ספר דברים[עריכה]

דברים ס״ב ל״א בו כי הקשה ידוד
ס״ג י״ב ואת הארץ הזאת ירשנו

ואתחנן כ״ח העם הזה והוא ינחיל
ס״ד לג לד אתה ויחי או הנסה
ס״ה כ״ד ותאמרו הן הראנו ידוד
ס״ו כ״ה וצדקה תהיה לנו כי

עקב ס״ח ו ז׳ וליראה אותו כי ידוה
ס״ט ד וברשעת הגוים האלה ידוד
י״ט ך׳ ההיא ובאהרן התאנף ידוד
ס״י ז׳ הגדגדה ומן הגדגדה יטבטה
סי״א ב׳ ידו החזקה וזרוע הנטויה
כ״ד ועד הים האחרון יהיה

שופטים סי״ח ה ו׳ הימים וכי יבא הלוי
י״ב ובגלל התועב האלה ידוה
כ״ב הדבר ולא יבא הוא
סי״ט ט׳ יו״ד השלש האלה ולא ישפך
ס״ך ח׳ הירא ורך הלבב ילך

כי תצא סכ״ד ה׳ נקי יהיה לביתו שנה
סכ״ה ח׳ ט׳ חפצתי לקחתה ונגשה יבמתו

כי תבא סכ״ו י׳ נתתה לי ידוה והנחתו
י״ו ודבש היום הזה ידוד
סכ״ז ט׳ הסכת ושמע ישראל היום

נצבים ס״ל י״ב מי יעלה לנו השמימה
י״ג וישמיענו אתה ונעשנה כי
וילך ל״א כ״ט בעני ידוה להכעיסו במעשה

האזינו סל״ב ל״ח ל״ט סתרה ראו עתה כי

סליק תקון כתיבת השם