במדבר רבה טו יב
יב. [ עריכה ]
"קַח אֶת הַלְוִיִּם" זה שאמר הכתוב (תהלים יא, ה): "ה' צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ" "ה' צדיק יבחן" אין הקדוש ברוך הוא מעלה את האדם לשררה עד שבוחן ובודק אותו תחלה וכיון שהוא עומד בנסיונו הוא מעלה אותו לשררה וכן את מוצא באברהם אבינו נסהו הקב"ה עשר נסיונות ועמד בהן ואח"כ ברכו שנאמר (בראשית כד, א): "וה' ברך את אברהם בכל" וכן יצחק נסהו בימי אבימלך ועמד בנסיונו ואחר כך ברכו שנאמר (שם כו, יב) "ויזרע יצחק בארץ ההיא ויברכהו ה'" וכן יעקב אבינו נסהו בכל אותן הצרות בעשו ברחל בדינה ביוסף והאיך יצא מבית אביו (שם לב, א) "כי במקלי עברתי את הירדן" ובירכו (שם לה, ט) "וירא אלהים אל יעקב עוד בבואו מפדן ארם ויברך אותו" וכן יוסף באשת פוטיפרע והיה חבוש י"ב שנים ואח"כ יצא ונעשה מלך על שעמד בנסיונותיו הוי אומר "ה' צדיק יבחן" אף שבטו של לוי נתנו עצמן על קידוש שמו של הקדוש ברוך הוא שכשהיו ישראל במצרים מאסו בתורה ובמילה שכן יחזקאל מוכיחן (יחזקאל כ, ה): "כה אמר ה' אלהים ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים" מה כתיב בסוף אחריו "וימרו בי ולא אבו לשמוע אלי ואמר לשפוך חמתי עליהם" מה עשה הקב"ה הביא חושך על המצריים ג' ימים והרג בהן כל רשעי ישראל שכן הוא אומר (שם, לח) "וברותי מכם המורדים והפושעים בי" וכה"א וכן הוא (הכתוב) אומר - כך אנו מוצאים בפסוק (שיר ב, יג): "התאנה חנטה פגיה" אלו הרשעים שהיו בישראל "והגפנים סמדר נתנו ריח" הנשארים שעשו תשובה נתקבלו "קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך" שהרי הגיע קץ הגאולה אבל שבטו של לוי כולם צדיקים היו והיו עושים את התורה שנאמר (דברים לג, ט): "כי שמרו אמרתך ובריתך יִנְצֹרוּ" זו המילה ולא עוד אלא בשעה שעשו ישראל את העגל לא נשתתפו שם שבטו של לוי שנאמר (שמות לב, כו): "ויעמד משה בשער המחנה ויאספו אליו כל בני לוי" כיון שאמר להם משה "שימו איש חרבו על ירכו" מה עשו שמו ולא נשאו פנים וכן משה מברכם (דברים לג, ט): "האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו" וכיון שראה הקדוש ברוך הוא שכולם צדיקים נסה אותן ועמדו בנסיונן שנאמר אשר נסיתו במסה מיד אמר"והיו לי הלוים" לקיים מה שנאמר "ה' צדיק יבחן" אבל הרשעים כתיב בהם "ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו" אמר דוד (תהלים קכח, א): "אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו":