ביאור:תאריכים במסעי בני ישראל במדבר

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

[וגם: איך הגיעו חז"ל למסקנה, שחטא המרגלים היה בתשעה באב?]

נדודי בני ישראל במדבר התחילו בתאריך כ באייר - 20 בחודש השני של השנה השנייה ליציאת מצרים (במדבר י יא): "וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ; נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת.  וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם, מִמִּדְבַּר סִינָי; וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן בְּמִדְבַּר פָּארָן".

בהמשך נאמר (י 33-34): "וַיִּסְעוּ מֵהַר ה', דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים; וַאֲרוֹן בְּרִית-ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם, דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה.  וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן-הַמַּחֲנֶה". לא כתוב שהם נסעו שלושה ימים, אלא שהם נסעו "דרך שלושת ימים", כלומר הם עברו מרחק-הליכה של שלושה ימים במשך יום אחד, כי ארון ברית ה' נסע לפניהם והביא אותם במהירות אל מקום המנוחה (ראו רש"י) .

בפרק הבא (במדבר יא) ביקשו בני ישראל לאכול בשר, וה' אמר להם (במדבר יא יח-יט): "'הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר - כִּי בְּכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה' לֵאמֹר 'מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר כִּי-טוֹב לָנוּ בְּמִצְרָיִם'; וְנָתַן ה' לָכֶם בָּשָׂר, וַאֲכַלְתֶּם. לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן, וְלֹא יוֹמָיִם, וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים, וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים, וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם.  עַד חֹדֶשׁ יָמִים, עַד אֲשֶׁר-יֵצֵא מֵאַפְּכֶם, וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא; יַעַן כִּי-מְאַסְתֶּם אֶת-ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם, וַתִּבְכּוּ לְפָנָיו לֵאמֹר 'לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם'"; בני ישראל אכלו בשר מיום המחרת (21 בחודש השני) במשך חודש, כלומר עד 21 בחודש השלישי (כא בסיון). בסוף הפרק (יא 35): "מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת, וַיִּהְיוּ בַּחֲצֵרוֹת", שם קרה הפרק הבא.

בפרק הבא (במדבר יב), דיברה מרים לשון-הרע על משה, ונענשה בצרעת שנמשכה שבעה ימים (יב 15-16): "וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים; וְהָעָם לֹא נָסַע עַד-הֵאָסֵף מִרְיָם.   וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת; וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן", מרים הייתה מחוץ למחנה שבעה ימים - 22 23 24 25 26 27 28 בחודש השלישי (עד כח בסיון).

בפרק הבא (במדבר יג), שלח משה 12 נשיאים לתור את ארץ כנען; שליחות זו נמשכה 40 יום (יג 25): "וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ, מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם" - החל מ-28 בחודש השלישי, ועד 8 בחודש החמישי.

לאחר חזרתם של המרגלים (במדבר יד א): "וַתִּשָּׂא כָּל-הָעֵדָה, וַיִּתְּנוּ אֶת-קוֹלָם; וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא" - לפי חשבוננו, לילה זה הוא הלילה שאחרי ה-8 בחודש החמישי, כלומר - ליל 9 באב. ואכן, חז"ל אמרו, שבגלל הבכייה שבכו ישראל באותו לילה ("בלילה ההוא"), נגזרה עליהם בכייה לדורות - תשעה באב כל שנה.

ה' אמר לבני ישראל לחזור למדבר (יד 25): "מָחָר פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם הַמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יַם-סוּף", אך הם התחרטו וניסו לכבוש את הארץ בכוח (יד 40-): "וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר, וַיַּעֲלוּ אֶל-רֹאשׁ-הָהָר לֵאמֹר:  הִנֶּנּוּ, וְעָלִינוּ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר ה'--כִּי חָטָאנוּ" - זה היה לאחר אותו לילה, ביום 9 בחודש החמישי (ט באב).

לאחר מכן נסעו בני ישראל והסתובבו במדבר במשך כמעט 40 שנה; בתקופה זו קרו האירועים בפרקים טו עד יט (חוקי המנחות והנסכים, פרשת קורח, חוקי מתנות הלויים, וחוקי טהרת המת).

בפרק הבא מסופר על מותה של מרים (במדבר כ א): "וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה מִדְבַּר-צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ; וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם", ולאחר מכן על פרשת מי מריבה; לא כתוב באיזו שנה זה קרה - ייתכן שזה קרה בכל אחת מהשנים בין שנה 3 לשנה 40.

לאחר מכן, בני-ישראל ביקשו ממלך אדום לעבור דרכו, והוא סירב (כ 14-21);

ולאחר מכן, אהרן נפטר, ובני ישראל התאבלו עליו (כ 29): "וַיִּרְאוּ כָּל-הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן; וַיִּבְכּוּ אֶת-אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם, כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל". בהמשך נאמר (במדבר לג לח): "וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל-הֹר הָהָר, עַל-פִּי ה' - וַיָּמָת שָׁם;  בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ"; כלומר, האבל על אהרן נמשך במשך כל החודש החמישי (אב), והפרק הבא מתחיל בתחילת החודש ה-6 (אלול).

בפרקים הבאים אין תאריכים - התאריך הבא נזכר בתחילת ספר דברים דברים א ג "ויהי בארבעים שנה,בעשתי עשר חדש, באחד לחדש, דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה ה' אתו אלהם"; ספר דברים מתחיל בתחילת החודש ה-11 (שבט). מכאן, שכל האירועים שקרו בסוף ספר במדבר (מלחמות סיחון ועוג, בלק ובלעם, בנות מואב ופינחס, מינוי הנשיאים החדשים, בנות צלפחד, העברת התפקיד ליהושע, חוקי הקרבנות, כתיבת מסעי בני ישראל, חוקי הירושה והנחלות) קרו במשך חמישה חודשים - החודשים 6, 7, 8, 9, 10 (אלול, תשרי, חשון, כסלו, טבת).  

תגובות

היי,

אני מנסה למפות את המקומות שבהם עברו בני ישראל במדבר בחמש השנים האחרונות שלהם למסע בלבד , לפני שהם נכנסים לכנען ואת האירועים שקרו בפרק זמן זה. למשל: באיזה שנה של הנדודים במדבר מתה מרים? בשנה ה 30 לנדודים, בשנה ה 24? וכו'.

כמו כן - כתוב שאהרון מת בשנה הארבעים - אז האם הוא מת ממש לפני כניסת העם לכנען? אז כמה זמן אחריו מת משה? כי גם הוא מת ממש לפני כניסת העם לכנען.

סיפור המקושש -באיזה שנה לנדודים זה קרה? סיפור קברות התאוות?

בעצם - אני מנסה לפענח את קורות העם רק בחמש השנים האחרונות לנדידה במדבר לפני שהם נכנסים לכנען.

האם אתה יכול לעזור לי?

תודה רבה, ימית

-- Yamit Armbrister, 2011-09-10 23:39:24

שלום ימית,

כל הסיפורים שבין במדבר א לבין במדבר יד קרו בשנה השניה לצאת בני ישראל ממצרים - זה כולל את סיפור קברות התאוה.

כל הסיפורים שבין במדבר טו לבין במדבר כ קרו בין השנה השניה לבין שנת ה-40, אבל לא כתוב בדיוק באיזו שנה - כך שאנחנו לא יודעים מתי קרה סיפור המקושש.

מות מרים (במדבר כ) - כתוב רק שהיה בחודש הראשון, לא כתוב באיזו שנה; מקובל לפרש שזה היה בשנת ה-40, כך שכל שלושת האחים - משה אהרן ומרים - מתו באותה שנה: מרים בחודש הראשון (ניסן), אהרן בחודש החמישי (אב), משה בחודש השנים-עשר (אדרּ).

-- אראל, 2011-09-11 08:16:15

שלום אראל,

תודה.

בעצם בפרק יד מצויין שאחרי קברות התאווה בני ישראל נסעו לחצרות (נגיד שנה שניה-שלישית) ולאחר מכן המקום הבטוח הבא שאפשר להגיד שאנחנו יודעים מתי קרה בטוח הוא מות אהרון בהור ההר שזה קורה בשנה ה 40.

אם ככה - במשך 38 שנה בערך בני ישראל עוברים במקומות הבאים: רתמה, רימון פרץ, לבנה, ריסה, קהלתה, הר שפר, חרדה, מקהלות, תחת, תאח, מתקה, חשמונה, מוסרות, בני יעקן, חור הגידגד, יטבתה, עברונה, עציון גבר ואולי קדש - אבל בעצם אתה אומר שאין לדעת באיזה שנים הם היו במקומות האלה או לאיזה פרק זמן הם נשארו בכל מקום.

תודה,

ימית

-- Yamit Armbrister, 2011-09-11 20:38:52

במחילה, תאפשרו לי להעיר שיש כאן טעות: הכותב כתב לעיל שמשה רבינו ע"ה שלח מרגלים ב27 סיון עד ח' באב וזה לא יתכן כלל למעיין, כי מ27 סיון עד ח' אב יש לפחות 41 יום.

אלא עי' רש"י דברים פ"א פסוק ב' שכתב דבנ"י נסעו ממדבר סיני ב20 אייר ונסעו ג' ימים, והגיעו למדבר פארן ב22 אייר [דלא כמש"כ רש"י במדבר פרק יא' פסוק לג' דנסעו ג' ימים תוך יום אחד, וצ"ע בבי' האי סתירה], וב22 אייר התאוו תאוה, וה' גזר שלוים מ23 אייר עד 23 סיון, ב23 סיון מרים לקתה בצרעת ונסגרה עד 29 סיון, ב29 סיון נסעו למדבר פארן ובאותו יום שלח משה מרגלים, וחזרו אחר מ' יום שהוא ח' אב. ואם תשאל הרי לפי חשבון זה נמצא שמרגלים חזרו ב9 באב, דהרי תמוז הוא חודש חסר, ע"ז דע שחז"ל הקדושים כבר אמרו [פסחים עז. תענית כט. שבועות י.] שתמוז של שנה זו היה מלא, נמצא שהגיעו המרגלים ב8 באב והעם בכה ליל 9 אב.

-- levana kissous, 2012-02-12 22:08:28

שלום, בפרשת בהעלותך מצויין שבני ישראל חנו ונסעו לפי הענן שהיה על אוהל מועד, לפעמים החניה הייתה בת יום אחד ולפעמים שנים.

האם ידוע מהו משך הזמן המקסימלי שבני ישראל חנו במקום אחד? אם כן מהו המקור?

תודה מראש, אוהד

-- אוהד עיני, 2012-06-03 08:50:25

לאוהד עיני

זה משך הזמן המקסימלי שבני ישראל חנו במקום

במדבר ט יט: "וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן *** יָמִים רַבִּים *** וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִשְׁמֶרֶת יהוה וְלֹא יִסָּעוּ"

דברים א מו: "וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם"

-- DAIAN SHEM, 2016-03-23 00:54:02

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-03-13.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/bmdbr/bm-1036