לדלג לתוכן

ביאור:שמע ישראל - ברכת ישראל לבניו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



ישנו מנהג קדום לברך את הבנים על ערש דווי, זמן שהנשמה אחוזה בתפר הזמן שבין העולמות. בתנ"ך ישנן דוגמאות רבות לחשיבות הברכה שסמוכה למיתה וברכת יעקב לבניו בפרשתנו היא דוגמה לכך. כאשר נוגעים ב'תפר המקום והזמן' שבין שני עולמות ניתן להמשיך משם חיים ושפע מעולם ומציאות אינסופית למציאות סופית, מאחדות כוללת לעלום של ניגוד וריבוי של פרטים.המילה ברכה משפיעה ריבוי וכפילות (השורש ב.ר.ך= 222)

חיבור מצריך לכל הפחות שני חלקים מקדימים , המילה אב מבטאת אחדות(=א') שבא לידי ריבוי(=ב') בו בזמן שהמילה בא מציינת את כמיהתו של הריבוי(=ב') לשוב לשורשו האחדותי(=א')

דרש רבי שמעון בן לקיש על הפסוק 'ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם' (בראשית מט א):

"ביקש יעקב לגלות לבניו את קץ הימים, ונסתלקה ממנו שכינה.

אמר: שמא חס ושלום יש במטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשו.

אמרו לו בניו: 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'. אמרו: כשם שאין בלבך אלא אחד - כך אין בלבנו אלא אחד.

באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד." (פסחים נ"ו.)

מהגמרא אנו למדים שהפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" נאמר פעמים -

בפעם ראשונה על ידי בני יעקב ובפעם השניה על ידי משה(המוזכרת במקרא בדברים ו').

בני יעקב אמרוהו כפניה לאביהם(ישראל) המודאג :

שמע ישראל( אבינו) - אנו מאמינים בה' אחד ובלב אחד

משה רבינו קבעה כאמירה לאומה כולה והופך את דבריהם לידיעה ולציווי ישראלי-נצחי!

מדוע דווקא פסוק זה הפך למרכזי בהיסטוריה של עמנו?

פסוק זה מבטא את יעודו של העולם ושל עם ישראל. מטרת הבריאה(מאמרי בראשית) היא לגלות את יחודו של ה' בעולם ארצי(העלם) שיש בו גם חושך ורוע -

(זכריה יד ט): "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"

אמונה ביחוד ה' היא אמונה באחדותה של הבריאה תחת שם ה', כל דבר בעולם הוא חלק מהופעת שם ה' בעולם. משום כך אין סתירה בין קודש לחול, בין חומר לרוח ובין גוף לנשמה. אין סתירה בין הפנים השונים שבבריאה שכן שני הצדדים באים לגלות את יחודו של ה'.

יחוד ה' הוא אמנם אחת ממצוות עשה שבתורה, אך היא מצוה המגדירה את תכלית חייו של עם ישראל, ומשום כך מופיע פסוק זה במעגלי חייו השונים מראשית ועד אחרית.

ברכתו של יעקב לבניו, ותשובת הבנים כי "אין בליבנו אלא אחד", איננה רק שיחה פרטית בין בנים לאביהם הנפטר מן העולם, אלא יש בה קריאת כיוון והצבת יעד נצחי לאומה נבחרה ומיוחדת.

במפגש הבא נעסוק, בע"ה, בהתכווננות שבקריאת שמע מתוך עולם של ניגודים.

יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלוהי אבותינו

שתרחם עלינו ועל כל תושבי הדרום וחיילנו האמיצים

הגן עלינו ברוב חסדך ופרוס עלינו סוכת שלומך.

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של מיכאל עזרא שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-29.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0520_0