ביאור:רחף
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ריחוף = תנועה הלוך ושוב, או נגיעה עדינה מאד
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
השורש "רחף" מופיע בתנ"ך שלוש פעמים:
- (בראשית א ב): "והארץ היתה תהו ובהו, וחשך על פני תהום; ורוח אלהים מרחפת על פני המים"
- (דברים לב יא): "כנשר יעיר קנו, על גוזליו ירחף, יפרש כנפיו יקחהו, ישאהו על אברתו"
- (ירמיהו כג ט): "לנבאים: נשבר לבי בקרבי, רחפו כל עצמותי, הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין, מפני ה' ומפני דברי קדשו"
מה משותף לכל הפסוקים?
1. ייתכן שהריחוף מציין תנועה לכיוונים שונים, כמו שכתב שד"ל על בראשית א : " "מרחפת : ענין תנועה... ומה שלא אמר 'מנשבת', כי לא היתה נושבת כנוהג שבעולם, שהרוח מנשבת לאחד מן הצדדים, אלא האויר כולו היה מתנענע לכל צד... וגם הציור הזה מהרוח, שהיתה מתחלה מרחפת מכל צד, הוא מלמדנו חסדי ה' על ברואיו, כי עתה נשיבת הרוחות איננה כן, אך היא מסודרת על ידי החוקים שחקק ה' בעולמו, ואם היה העולם נשאר בכאוס כמו שהיה אז, היה הרוח מתנועע תמיד בחוזק מכל צד, או לא היה מתנועע כלל, ולא היו הבריאות יכולות להתקיים" ". גם הנשר, השומר על גוזליו, נע מעליהם מצד לצד ( פירוט ופירושים נוספים ); וכאשר אדם פוחד מאד או שיכור, עצמותיו רועדות - נעות מצד לצד.
2. וייתכן שהריחוף מציין שאין מגע ישיר, כפי שכתב רש"י על דברים לב: " "על גוזליו ירחף - אינו מכביד עצמו עליהם אלא מחופף, נוגע ואינו נוגע" " ( פירושים נוספים ); גם בבראשית, ייתכן שהכתוב בא להדגיש ש"רוח אלהים" אינה חלק מן העולם אלא רק מרחפת מעליו, "נוגעת ואינה נוגעת"; וכאשר אדם פוחד מאד או שיכור, הוא מרגיש שעצמותיו מתנתקות זו מזו "נוגעות ואינן נוגעות".
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-11-25.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ריחוף - תנועה הלוך ושוב, או נגיעה עדינה מאד
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/rxf