הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

קשיטה = איל (כבש)

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: קשיטה

בראשית לג יט: "ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה "קשיטה" "

יהושע כד לב : "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם

בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור אבי שכם במאה "קשיטה" ויהיו לבני יוסף לנחלה"

איוב מב יא : "ויבאו אליו כל אחיו וכל אחיתיו וכל ידעיו לפנים ויאכלו עמו לחם בביתו

וינדו לו וינחמו אתו על כל הרעה אשר הביא ידוד עליו ויתנו לו איש "קשיטה" אחת ואיש נזם זהב אחד"

" קשיטה" מתורגם "חרפן" (חרוף / כרוף) = "כבש"

מה הקשר ביניהם?

לדעתי "קשיטה" מלשון "קשט" (ארמית) "קשת" (עברית) = "אמת" (שבועה / ברית)

" ראם" (ראם תועפות , אוריקס) נקרא בערבית "מהאת" לדעתי מלשון "אמת"

יתכן שגם "ראם" (איל / כבש – "Ram" ) כונה מהאת – אמת – (קשיטה)

(יש לשים לב שפעמיים לפני קשיטה מופיע המספר מאה שלדעתי מקורו במלה אמת - ראם , מין משחק מילים..)

יש מפרשים קשיטה = מעה (שם מטבע) , יתכן שגם מקור שם המטבע מעה הוא מאה

בראשית ט יג : "את "קשתי" נתתי בענן והיתה לאות "ברית" ביני ובין הארץ"

תהלים ס ו : "נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני "קשט" סלה"

משלי כב כא : "להודיעך "קשט" אמרי "אמת" להשיב אמרים אמת לשלחיך"

מקורות

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-11-08.

"קשיטה" - קישוט - מטבע זהב או כסף, בשווי המקביל לנזם זהב שנתנו המבקרים לאיוב לאחר שאיוב החלים (ביאור:איוב מב יא). הקישוט מורכב ממספר רב של מטבעות כאלה התלויים על חוט, כמעגר של רכוש. הקישוט נענד על הצוואר, על הראש, על הידים, על הרגלים או על המותן.
ilan sendowski 07:09, 19 בדצמבר 2016 (IST)

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:קשיטה - איל (כבש)

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_qsjf_0