ביאור:צרעה, צרעת

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: צרעה, צרעת

מסתבר שיש קשר בין צרעה וצרעת..

מלכים ב כ ז : ויאמר ישעיהו קחו "דבלת תאנים" ויקחו וישימו על- "השחין" ויחי:

האמונה "שתאנים" מרפאות "שחין (צרעת)" נובעת כנראה מזה שההפראת (ריבוי) התאנים נעשה על ידי "צרעה..

" האי "קפריסין" כונה ע"י היוונים "ספיקיה" (אי – "הצרעות" )

"{{{1}}}" מתקשר למלה "speech" "(דיבור)

" וגם כך בשפות השמיות "צרעה" נקראית "דבור (דיבור)

" כך שהאמונה שיש קשר בין "לשון הרע (דיבור) וצרעת" הוא לא מקרי..

במדבר יב א : ותדבר "מרים" ואהרן "במשה" על אדות "האשה הכשית" אשר לקח כי אשה כשית לקח..

פסוק י : והענן סר מעל האהל והנה "מרים מצרעת כשלג" ויפן אהרן אל מרים והנה "מצרעת" :

(לפי רוב הדעות מחלת הצרעת של היום היא לא הצרעת של פעם..)

--

יש המפרשים "ששחין" הוא "הגחלת" ( "אנתרכס" ) של היום וזה גם יתכן לפי דעתי :

שמות ט ח-ט : ויאמר ה' אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם "פיח" כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה:

והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה "לשחין פרח אבעבעת" בכל ארץ מצרים:

פיח = פחם / פחמים / גחלים = גחלת

"{{{1}}}" = פוך = "נופך" = ראמות = רימון = גרנד = "אנתרכס" = קרבונקל ( ראו מאמרי על "קרן הפוך" "{{{1}}}" )

אם כן יתכן שאפשר לייצר תרופה לגחלת גם מפרי הרימון מלבד תאנים..

(מי שמיישם זאת שלא ישכח לשלוח לי אחוזים מהרווחים..)

עוד על הקשר בין "שחין (גחלת / אנתרכס) לתאנים"

אפשר לראות בשם הסמלי "גומר בת דבלתים

" הושע א ג: "וילך ויקח את "גמר" בת "דבלים" ותהר ותלד לו בן"

גמר = גחלת (ג'מרה בערבית) , דבלתים = דבלת תאנים

מחקר חדש קובע: תאנים מהוות תרופה יעילה לטיפול באנתרקס (שחין) "{{{1}}}" "{{{1}}}" --

" הצרעת" כאמור מכונה גם "שחין"

העיר "צרעה" היתה בנחלת דן יתכן ששמו של "שוחם" (חושם) בן דן קשור "לשחין" – "צרעה

" נראה לי שגם הביטוי "מסכן" = "מצורע" (כמו בערבית)

קהלת ד יג : טוב ילד "מסכן" וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא-ידע להזהר עוד:

קהלת ט טו : ומצא בה איש "מסכן" חכם ומלט-הוא את-העיר בחכמתו ואדם לא זכר את-האיש "המסכן" ההוא:

קהלת ט טז : ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת "המסכן" בזויה ודבריו אינם נשמעים:

" מצורע" / "מסכן" זה גם צורת ביטוי בהשאלה לאדם שהוא כמו "מצורע" = בודד / עזוב / גלמוד / כולם מתרחקים ממנו

" בבשן" יש מקום שנקרא "שיך מסכין" והוא מזוהה עם עירו של איוב , על שם "השחין / צרעת" שהיתה לאיוב

איוב ב ז : ויצא השטן מאת פני ה’ ויך את-איוב ב "שחין" רע מכף רגלו ועד קדקדו:

איוב היה בארץ עוץ שמזוהה עם ג'וט'ה – נוה מדבר ליד דמשק (ליד הבשן)

כמו כן לדעתי "הצרעת" מכונה גם "לבן" (מצורע כשלג - לבן)

--

" הצרעת" מכונה גם "מלאך רע

" " תהלים ע"ח" ":" ישלח-בם חרון אפו עברה וזעם וצרה "משלחת מלאכי רעים" : "{{{1}}}" שמות כג כג : כי ילך "מלאכי" "לפניך" והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו:

שמות כג כח : "ושלחתי" "את" "הצרעה" "לפניך" וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניך:

דברים ז כ : וגם "את" "הצרעה" "ישלח" ה' אלהיך בם עד אבד הנשארים והנסתרים מפניך:

יהושע כד יב : "ואשלח" "לפניכם" "את" "הצרעה" ותגרש אותם מפניכם שני מלכי האמרי לא בחרבך ולא בקשתך:

--

במקרא מסופר על כמה שחלו "בצרעת / שחין" מלבד "מרים ואיוב

" " נעמן" (שר הצבא) – מעניין שהנביא "אלי-שע" ריפא אותו שכן "התאנים" מכונות "בנות-שוע" (בנות שבע , בנות שוח')

" יואב" (שר הצבא) – דוד קילל אותו , וסביר שיש קשר לשם אימו / עירו - "צרויה

" שמואל ב ג כט : יחלו על-ראש "יואב" ואל כל- "בית אביו" ואל-יכרת מבית יואב זב "ומצרע" ומחזיק בפלך ונפל בחרב וחסר-לחם:

(מעניין הדמיון בשם בין יואב - איוב - יובב (לפי תרגום השבעים ולפי דעתי יובב הוא איוב)

מקורות

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-02-13.

תגובות

מאת: אראל

אני כבר הולך לקנות תאנים כדי להתכונן למתקפת האנתרכס...

מאת: אביתר כהן

הגחלת השניה:

מספרת אגדה ערבית עתיקה :

בימות הגשמים האדם והבהמה רועדים ומצפים למרחבי מרעה.

והנה קם אללה בחסדו הגדול ומוריד להם מן השמים שלוש גחלים:

גחלת ראשונה - גחלת האויר. יורדת בשבעה בשבט, ומחממת את האויר.

בארבע-עשר בשבט יוריד אללה מן השמים גחלת שניה - גחלת המים.

עם הורדתה יתחממו המים, ייכנסו לעצים ויחזירום לפריחתם ולפריים.

מונה האכר עוד שבעה ימים, ואז מוריד אללה את הגחלת השלישית - גחלת הארץ.

אז תתחמם האדמה ותתכסה בדשא רך.

אמר רב האי גאון:

נראים הדברים שט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילן,

שהוא קרוב ליום" הגחלת השניה" שקוראים אותו בלשון ישמעאל "אלג'מרה אלת'אניה"

ובו מתלחלחין עצי אילנות ומתחילין לשתות והוא קרוב לט"ו בשבט של תקופה,

ובדין הוא שיהא ראש השנה לאילן.

הגיאוגרף הערבי קאזוויני (מאה שלוש עשרה) מביא בקוסמוגראפיה שלו

כי ממחרת הגחלת השניה, בחמישה עשר בשבט, שותלים בארץ ורדים, יסמינים ונרקיסים.

מתוך : יום טוב לוינסקי, ספר המועדים

עוד בעניין ראו ב: טבע וונוף במורשת ישראל – נוגה הראובני

מאת: אביתר כהן

לדעתי השם אילן לעץ מקורו במקרא..!

עציון (גבר) = אילת = איל (פארן)

גם שם העיר עצמונה הוא מלשון עץ , כך לפי התרגום הארמי שמתרגם קיסם (עץ)

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_cre_0