ביאור:עמוס ג יב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מדוע מציל הרועה חלקי בהמה מפי הטורף
[עריכה]הנביא עמוס רוצה להמחיש לבני ישראל את עוצמת הפורענות, והוא משתמש במשל מחיי הרועים:
(עמוס ג יב): "כה אמר ה': כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן, כן ינצלו בני ישראל הישבים בשמרון בפאת מטה ובדמשק ערש"
כשאריה טורף כבש, הרועה מצליח להציל מפיו רק חלק קטן מהכבש - רק " שתי כרעיים " או " בדל אוזן "; כך גם בני ישראל יינצלו - רק מעטים מהם יצליחו לברוח.
מדוע בכלל טורח הרועה להציל שתי כרעיים או בדל אוזן מפי הארי? והרי אף אחד לא יאכל את זה!
ייתכן שהסיבה כתובה בפרשת שומר בהמה: (שמות כב יב): "אם טרף יטרף - יבאהו עד, הטרפה לא ישלם". על-פי חלק מהמפרשים, הכוונה שהשומר צריך להביא עדות - הוכחה - לכך שהבהמה נטרפה, ואז הוא פטור מתשלום (מכילתא דרשב"י, ראב"ע, רמב"ן, רשב"ם, חזקוני) .
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-03-23.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מדוע מציל הרועה חלקי בהמה מפי הטורף
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ed