ביאור:משנה חגיגה פרק א - מעומד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

משנה חגיגה פרק א (הכל חייבין) - מהדורה מעומדת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

משנה א

פרשת משפטים) שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה:
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר: שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם, וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.
וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה.
וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה, בְּאָסְפְּךָ אֶת-מַעֲשֶׂיךָ מִן-הַשָּׂדֶה.
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה'.

הַכֹּל חַיָּבִין בִּרְאִיָּה -

חוּץ מֵחֶרֶשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן,

וְטֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס,

וְנָשִׂים, וַעֲבָדִים שֶׁאֵינָם מְשַׁחְרְרִים,

הַחִגֵּר, וְהַסּוֹמֵא,

וְהַחוֹלֶה, וְהַזָּקֵן,

וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכֹל לַעֲלוֹת בְּרַגְלָיו.

אֵיזֶהוּ קָטָן -

כָּל שֶׁאֵינוֹ יָכֹל לִרְכֹּב עַל כְתֵפָיו שֶׁל אָבִיו, וְלַעֲלוּת מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת,

דִּבְרֵי בַּיִת שַׁמַּאי.

וּבַיִת הַלֵּל אוֹמְרִים:

כָּל שֶׁאֵינוֹ יָכֹל לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ שֶׁל אָבִיו וְלַעֲלוּת מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת. שֶׁנֶּאֱמַר, שֶׁלָּשׁ רְגָלִים.

משנה ב

בַּיִת שַׁמַּאי אוֹמְרִים:

הָרְאִיָּה - שְׁתִי כֶּסֶף, וַחֲגִיגָה - מָעָה כֶּסֶף.

וּבַיִת הַלֵּל אוֹמְרִים:

הָרְאִיָּה - מָעָה כֶּסֶף, וַחֲגִיגָה - שְׁתִי כֶּסֶף.

משנה ג

עוֹלוֹת בְּמוֹעֵד - בָּאוֹת מִן הָחֻלִין,

וְהַשְּׁלָמִים - מִן הַמַּעֲשֵׂר.

יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח:

בַּיִת שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מִן הָחֻלִין.

וּבַיִת הַלֵּל אוֹמְרִים: מִן הַמַּעֲשֵׂר.

משנה ג

עולות במועד - באות מן החלין, והשלמים - מן המעשר.

יום טוב ראשון של פסח: בית שמאי אומרים: מן החלין. ובית הלל אומרים: מן המעשר.

משנה ד

ישראל יוצאין ידי חובתן בנדרים ונדבות ובמעשר בהמה, והכהנים - בחטאות ובאשמות ובבכור ובחזה ושוק, אבל לא בעופות ולא במנחות.

משנה ה

מי שיש לו אוכלים מרבים ונכסים. מעטים, מביא שלמים מרבים ועולות מעטות. נכסים מרבים ואוכלין מעטין, מביא עולות מרבות ושלמים מעטין. זה וזה מעט, על זה נאמר, מעה כסף ושתי כסף. זה וזה מרבים, על זה נאמר (דברים טז) איש כמתנת ידו כברכת. יי אלהיך אשר נתן לך.

משנה ו

מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג חוגג את כל הרגל ויום טוב האחרון של חג. עבר הרגל ולא חג, אינו חיב באחריותו. על זה נאמר (קהלת א) מעות לא יוכל לתקן, וחסרון לא יוכל להמנות.

משנה ז

רבי שמעון בן מנסיא אומר, איזהו מעות שאינו יכול לתקון, זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר. אם תאמר בגונב וגוזל, יכול הוא להחזירו ויתקן. רבי שמעון בן יוחאי אומר, אין קורין מעות אלא למי שהיה מתקן בתחלה ונתעות, ואיזה, זה תלמיד חכם הפורש מן התורה.

משנה ח

התר נדרים פורחין באויר, ואין להם על מה שיסמכו. הלכות שבת חגיגות והמעילות, הרי הם כהררים התלויין. בשערה, שהן מקרא מעט והלכות מרבות, הדינין והעבודות הטהרות והטמאות ועריות , יש להן על מה שיסמכו. הן הן גופי תורה.