ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/יומא/פרק א
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פרק שבעת ימים - תלמוד בבלי מסכת יומא פרק א
בדפוס וילנא:
- משנה א - עד דף י"ד עמוד ב'.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
משנה יומא פרק א משנה ה
[עריכה]מתניתין משנתנו - כלומר המשנה שלנו של בית הלל ורבי יהודה הנשיא
- בקש להתנמנם -
- פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדא ואומרים לו: "אישי כהן גדול - עמוד והפג אחת על הרצפה!"
- ומעסיקין אותו עד שיגיע זמן השחיטה.
גמרא יומא פרק א משנה ה
[עריכה]גמרא הסיכום (מלשון: גֶמֶר) - כלומר: דיוני הלימוד על שינון המשנה (וההלכות החיצוניות - הברייתות)
'אצבע צרדה', 'הפג אחת'
[עריכה]- מאי 'צרדא'? אמר רב יהודה: צרתה דדא מאי היא? - גודל.
- מחוי רב הונא - ואזל קלא בכולי בי רב!
ואומרים לו אישי כ"ג הפג אחת על הרצפה... וכו'
- אמר רב יצחק על חדת באופן שמחדש (מעורר) או מותח, ולפי רשי: ביקש להבין את זה באופן חדש.
- מאי היא? אמרי ליה: אחוי קידה! תעשה אתה את התנועה בעצמך, ותרגיש
התעסקות ליל יום הכיפורים
[עריכה]|
(שיר המעלות לשלמה - תהלים) |
ומעסיקין אותו עד שיגיע זמן שחיטה... וכו':
- תנא:
- לא היו מעסיקין אותו - לא בנבל ולא בכנור, אלא בפה.
- ומה היו אומרין?
- אִם יְי לֹא יִבְנֶה בַיִת - שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ!
- מיקירי ירושלים - לא היו ישנין כל הלילה - כדי שישמע כהן גדול - קול הברה, ולא תהא שינה חוטפתו!
- תניא:
- אבא שאול אמר: אף בגבולין היו עושין כן - זכר למקדש.
- אלא - שהיו חוטאין.
- דף כ עמוד א - בדפוס וילנא. העמוד פותח במלים: לפתח חטאת רובץ • yuma&daf=20a • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה)
- אמר אביי ואיתימא רב נחמן בר יצחק:
- תרגומא התרגום, כלומר: מדובר ב- - נהרדעא.
- דאמר ליה אליהו לרב יהודה - אחוה דרב סלא חסידא:
- אמריתו - אמאי לא אתי משיח?! והא האידנא יומא דכיפורי הוא - ואבעול כמה בתולתא בנהרדעא?
- אמר ליה: הקב"ה מאי אמר?
- אמר ליה אליהו 'לפתח חטאת רובץ'
|
רצח הבל - פרשת בראשית. ראו [[ביאור:שמעתי פירוש לפסוקים כך: על פי חז"ל במדרש על דברי הנביא הושע: מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה, נָבוֹן וְיֵדָעֵם? כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה', וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם": פירוש: שקין לא הבין את דברי הקדוש ברוך אליו, שנגמרו בשאלה רטורית: אתה חושב שאתה יכול על היצר, החטאת, שמחכה לך ליד הפתח? אך למעשה הקב"ה אמר לו: הרי אין זה משנה אם תיטיב שאת או לא תיטיב - אם תביא קרבנות... הפולחן איננו העניין!
יש יצר חזק מאוד בעולם. - וזה הדבר שחשוב להבין, ולדעת שיהיו מצבים שקשה מאוד למשול בו. אך אין זה פוטר אותך ולא תצליח להימלט מהאחריות והמצפון שלך, לאחר המעשה!! פירוש: שקין לא הבין את דברי הקדוש ברוך אליו, שנגמרו בשאלה רטורית: אתה חושב שאתה יכול על היצר, החטאת, שמחכה לך ליד הפתח? אך למעשה הקב"ה אמר לו: הרי אין זה משנה אם תיטיב שאת או לא תיטיב - אם תביא קרבנות... הפולחן איננו העניין!
יש יצר חזק מאוד בעולם. - וזה הדבר שחשוב להבין, ולדעת שיהיו מצבים שקשה מאוד למשול בו. אך אין זה פוטר אותך ולא תצליח להימלט מהאחריות והמצפון שלך, לאחר המעשה!! |
- ושטן - מאי אמר?
- אמר ליה שטן: ביומא דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני.
- ממאי? אמר רמי בר חמא:
- השטן - בגמטריא תלת מאה ושיתין וארבעה הוי.
- תלת מאה ושיתין וארבעה יומי - אית ליה רשותא לאסטוני. ביומא דכיפורי - לית ליה רשותא לאסטוני.
משנה יומא פרק א משנה ו
[עריכה]מתניתין משנתנו - כלומר המשנה שלנו של בית הלל ורבי יהודה הנשיא
- בכל יום תורמין את המזבח - בקריאת הגבר
- או סמוך לו - בין לפניו בין לאחריו.
- וביוה"כ - מחצות.
- וברגלים - מאשמורה הראשונה.
- ולא היתה קריאת הגבר מגעת - עד שהיתה עזרה מלאה מישראל!
גמרא יומא פרק א משנה ו
[עריכה]גמרא הסיכום (מלשון: גֶמֶר) - כלומר: דיוני הלימוד על שינון המשנה (וההלכות החיצוניות - הברייתות)
- תנן התם שנינו במשנה שלנו שם:
- אברים שפקעו מעל גבי המזבח קודם חצות - יחזיר, ומועלין בהן.
- לאחר חצות - לא יחזיר, ואין מועלין בהן.
- מנא הני מילי?
|
(פרשת צו) אין פסוק "כל הלילה וערך" ואין פסוק "כל הלילה והקטיר" אלא: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר: וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ: וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים: וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ - לֹא תִכְבֶּה. אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ - לֹא תִכְבֶה. |
- אמר רב: כתוב אחד אומר
- (ויקרא ו, ב) כל הלילה והקטיר
- וכתוב אחד אומר (ויקרא ו, ב) כל הלילה והרים.
הא כיצד? חלקהו חציו להקטרה וחציו להרמה מתיב רב כהנא בכל יום תורמין את המזבח בקריאת הגבר או סמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו וביום הכפורים מחצות וברגלים מאשמורה הראשונה
|
כ דף ב עמוד ואי סלקא דעתך בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
|
ביום לקרני השמש השפעה ממתנת בעוברם דרך האויר, וקרוב לכדור הארץ יש בדרך כלל שכבת אויר אחידה כמעט בעלת דחיסות דומה עד לשכבת העננים. לעומת זאת בלילה, בלא תופעת המיתון של קרני השמש, נוצרות שכבות מובהקות קרוב יותר לכדור הארץ, ובהן האויר דחוס יותר או פחות. הקול פוגע בגבול השכבה, ומוחזר למרחקים. |
- ואי סלקא דעתך: מחצות - דאורייתא היא, היכי מקדמינן?
- אלא אמר ר' יוחנן:
- ממשמע שנאמר 'כָּל הַלַּילָה' - איני יודע שהוא עד הבקר?
- ומה תִּלמוֹד לוֹמר 'עַד הַבֹּקֶר'? - תן בֹקר לבֹקרו-של-לילה.
- - הלכך בכל יום: תורמין את המזבח בקריאת הגבר, או סמוך לו - בין מלפניו בין מלאחריו - סגיא.
- - ביום הכיפורים: דאיכא חולשא דכהן גדול - עבדינן מחצות.
- - וברגלים: דנפישי ישראל ונפישי קרבנות - עבדינן מאשמורת הראשונה.
- כדקתני טעמא:
- לא היתה קריאת הגבר מגעת עד שהיתה עזרה מלאה מישראל.
קריאת הגבר
[עריכה]|
במסכת שקלים (ירושלמי) למדנו שהיה על כך ויכוח אם מדובר באיש (גברא) או תרנגול. ויש מן המפרשים שהסבירו את פשוטם של פסוקים בנ"ך העוסקים בשֶׁמֶשׁ - שהוא פירושו של גבר. וכך גם בכמה שפות קרובות לעברית. ואם כן לפי נוסח הברכה 'הנותן לגבר בינה להבחין בין יום ובין לילה' הוא על השֶמֶש. וחלק מן הויכוחים בתלמוד הם על משמעות 'גבר' זה. גרדאי - פועלים פשוטים, כנראה רצענים. |
- מאי קריאת הגבר?
- רב אמר: קרא גברא.
- רבי שילא אמר: קרא תרנגולא.
- רב - איקלע לאתריה דרבי שילא.
- לא הוה אמורא למיקם עליה דרבי שילא.
- קם רב עליה וקא מפרש: מאי 'קריאת הגבר'? קרא גברא.
- אמר ליה רבי שילא: ולימא מר 'קרא תרנגולא'.
- אמר ליה: "אבוב כלי נגינה בעל צליל מיוחד לחרי זמר - לגרדאי: לא מקבלוה מיניה!"
|
להשלים - ערב שבת חנוכה, ואין זמן) א. בכורות ח' ב' ועוד על גרדי, זמר של גרדיים, מלאכתם הבזויה בעדיות. ב. על סיפור הרב חגי פרשל וצרלי צפלין. ג. על גבר-שמש ועל המחלוקת הזו. ד. על גביני כרוז, וסיפורו של הרב פרשל על הרמ"א שנפטר בגיל לג בלג בעומר והספד לג המעלות. ועל השינה בירושלים וקולות המואזין. ה. על הפיסיקה של הקול וערבוב השכבות בידי השמש - לגבי קולות בלילה וביום. ו. על פירושים אפשריים לדו שיח בין רב ורב שילא. |
כי הוה קאימנא עליה דר' חייא ומפרישנא מאי קריאת הגבר קרא גברא ולא אמר לי ולא מידי ואת אמרת לי אימא קרא תרנגולא?
א"ל מר ניהו רב - נינח מר! א"ל אמרי אינשי אי תגרת ליה פוץ עמריה איכא דאמרי הכי א"ל מעלין בקדש ולא מורידין.
תניא כותיה דרב תניא כותיה דרבי שילא
תניא כותיה דרב גביני כרוז מהו אומר עמדו כהנים לעבודתכם ולוים לדוכנכם וישראל למעמדכם והיה קולו נשמע בשלש פרסאות מעשה באגריפס המלך שהיה בא בדרך ושמע קולו בג' פרסאות וכשבא לביתו שיגר לו מתנות ואעפ"כ כ"ג משובח ממנו דאמר מר וכבר אמר אנא השם - ונשמע קולו ביריחו ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מירושלים ליריחו י' פרסי ואע"ג דהכא איכא חולשא והכא ליכא חולשא, והכא יממא והתם ליליא דא"ר לוי מפני מה אין קולו של אדם נשמע ביום כדרך שנשמע בלילה - מפני גלגל חמה שמנסר ברקיע כחרש המנסר בארזים
והאי חירגא דיומא לא שמיה והיינו דקאמר נבוכדנצר (דניאל ד, לב) וכל דיירי ארעא (כלא) חשיבין
ת"ר אלמלא גלגל חמה נשמע קול המונה של רומי ואלמלא קול המונה של רומי נשמע קול גלגל חמה
ת"ר שלש קולות הולכין מסוף העולם ועד סופו עצמתם אדירה - והשפעתם ניכרת למרחקים עצומים - ואלו הן: קול גלגל חמה נראה שחשבו שרעמים הם בעצם הגעה של פיצוץ האור וקול המונה של רומי וקול נשמה בשעה שיוצאה מן הגוף וי"א אף לידה