ביאור:מלאכים וסוסים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
[זכריה א ח-יז] בחזון זה רואה זכריה "איש" [מלאך] "רוכב על סוס אדום, והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה, ואחריו סוסים אדומים שרוקים ולבנים..."
{"שרוק" הוא צבע דומה לסגול, כמו צבע של ענבים - ע' בהמשך}
לאחר מכן אומר המלאך: "אלה אשר שלח ה' להתהלך בארץ."
{"בארץ" = בעולם, כמו השטן באיוב א ז}
והרוכבים אומרים למלאך: "התהלכנו בארץ והנה כל הארץ ישבת ושוקטת."
והמלאך אומר אל ה’: "עד מתי אתה לא תרחם את ירושלים ואת ערי יהודה אשר זעמת זה שבעים שנה?"
{להסבר על המלאכים הפועלים בחזון ע' במאמר ' המלאכים של זכריה '}.
וה' עונה לו: "קנאתי לירושלים ולציון קנאה גדולה, וקצף גדול אני קצף על הגוים השאננים, אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה."
ואומר: "שבתי לירושלם ברחמים, ביתי יבנה בה, נאום ה' צ-באות, וקו ינטה על ירושלים."
ומוסיף: "עוד תפוצינה ערי מטוב, ונחם ה' עוד את ציון, ובחר עוד בירושלים."
המשמעות הכללית של החזון ברורה יחסית, אבל הפרטים לא ברורים:
שאלות
[עריכה]- למה הסוסים בחזון הם דווקא "אדומים, שרוקים ולבנים" ?
- למה המלאך רוכב דווקא על "סוס אדום" ?
- למה המלאך עומד "בין ההדסים אשר במצולה" ?
תשובות
[עריכה]- כדי להסביר את צבעי הסוסים, צריך להיזכר: איפה עוד בתנ"ך מופיע שילוב של הצבעים האלה – אדום, שרוק ולבן? שילוב כזה מופיע בברכת יעקב לשבט יהודה (בראשית מט יב-יא):
- "כיבס ביין לבושו וב דם ענבים סותה" – אדום
- "אוסרי לגפן עירה ול שורקה בני אתונו" – שרוק
- "חכלילי עיניים מיין ו לבן שיניים מחלב" – לבן
- לפי זה, הסוסים מסמלים את הברכה והשפע הכלכלי בארץ יהודה: יין, ענבים וחלב. כשנחרב ביהמ"ק -- ה’ שלח את הסוסים האלה "להתהלך בארץ" {בעולם}, כלומר – השפע עבר לגויים. יהודה נשארה ריקה ושוממה. אולם גם לאחר שחזרו בנ"י לארץ בימי כורש – עדיין המצב הכלכלי ביהודה היה קשה, השפע עוד לא חזר (ע' חגי א יא-ט ב 19-16, זכריה ח יג-ט). ועל כך אומרים הרוכבים: "התהלכנו בארץ והנה כל הארץ יושבת ושוקטת" : כל העולם שקט, כל הגויים יושבים בשלוה ונהנים. והמלאך צועק אל ה’: "עד מתי אתה לא תרחם את ירושלים ואת ערי יהודה?" עד מתי כל הגויים יהנו מהשפע הכלכלי ששייך ליהודה, ויהודה לא תזכה לרחמים? וה' מבטיח לו, שבקרוב המצב ישתפר:
-
- ה’ יקח את השפע מהגויים ( "וקצף גדול אני קוצף על הגויים השאננים..." ),
- לאחר מכן – ייבנה בית המקדש ( "שבתי לירושלים ברחמים, ביתי ייבנה בה..." ),
- ולאחר מכן יחזור גם השפע הכלכלי ( "עוד תפוצינה ערי מטוב..." ).
- למה החזון הזה נאמר דווקא עכשיו? - כי בדיוק היום לפני 5 חודשים התחילו בני ישראל לבנות את בית המקדש (ע' חגי א15, זכריה א ז), ובניין בית המקדש הוא התנאי להחזרת השפע הכלכלי, כמו שאומר הנביא זכריה בנבואה אחרת (ח 9 והלאה):
-
- "כה אמר ה' צבאות: 'תחזקנה ידיכם, השומעים בימים האלה את הדברים האלה - מפי הנביאים, אשר ביום יוסד בית ה' צ-באות ההיכל," "להיבנות." "כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה, ושכר הבהמה איננה..." – לפני שבנו את ביהמ"ק היה מחסור כלכלי, אבל...
- "ועתה לא כימים הראשונים אני לשארית העם הזה..." – עכשיו, אחרי שנבנה ביהמ"ק,המצב הכלכלי ישתפר:
- "כי זרע השלום, הגפן תתן פריה, והארץ תתן את יבולה, והשמים יתנו טלם... והייתם ברכה" .
- ע' גם במאמר ' שלושה תיאורים של מחסור בספר חגי '.
-
- ע"פ רפי שחורי מירושלים, הסוס האדום שהמלאך רוכב עליו הוא שונה משאר הסוסים האדומים: הוא מסמל את הנקמה שינקום ה' ב"גויים השאננים". הצבע הזה מופיע גם בנבואתו של ישעיה (סג4-2): "מדוע אדום ללבושך? … כי יום נקם בליבי!" , נבואה שכולה (ישעיהו סב ו - סג6) מאד דומה לנבואה בזכריה א:
- בהתחלה (סב7-6) קורא הנביא ל'שומרים' שלא ישתקו ויקראו תמיד אל ה': "המזכירים את ה' - אל דמי לכם; ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהילה בארץ..." זה מקביל לצעקתו של המלאך בנבואת זכריה: "עד מתי אתה לא תרחם את ירושלים!?"
- אחר-כך (סב9-8) ה' עונה, ו "נשבע... אם אתן את דגנך עוד מאכל לאויבייך ואם יאכלו בני-נכר תירושך אשר יגעת בו..." זה מקביל לתשובתו של ה' למלאך בנבואת זכריה, שמבטיח שהגויים לא ייהנו יותר מהשפע ששייך לישראל.
- אחר-כך (סב12-10) בא קטע שלא מקביל לשום דבר בנבואת-זכריה (לדעתי).
- ואחר-כך (סג6-1) מתוארת הנקמה שינקום ה' בגויים (זה מקביל לדברי ה' לזכריה " "וקצף גדול אני קוצף על הגויים השאננים" … "), וכאמור - הצבע השולט בקטע זה הוא הצבע האדום, כצבע הסוס שעליו רוכב המלאך בנבואת זכריה.
- את 'ההדסים אשר במצולה' פירשו המפרשים פרשו בכמה דרכים, כגון: המצולה עם ההדסים מסמלת את בבל (ע' רש"י ומצודת-דוד); המצולה היא מקום עמוק - משל לתקופה קשה לישראל (ע' מלבי"ם); ההדסים הם משל לצדיקים שבזכותם יינצלו ישראל מהצרות (ע' סנהדרין צג., רד"ק ומלבי"ם); ועוד. תשובה נוספת ניתן למצוא במאמר ' ההדסים אשר במצולה '.
סיכום
[עריכה]בחזון הראשון, השפע החומרי שאבד מארץ יהודה בזמן הגלות חוזר אליה. בנוסף לכך, ה' מבטיח שינקום בגויים שלקחו את השפע הזה לעצמם ופגעו בעם ישראל. הנקמה בגויים מתוארת בפירוט רב יותר בחזון השני .
להסבר נוסף על הדמויות השונות בנבואה ע' במאמר ' המלאכים של זכריה '.
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 1 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/zk-01-0817