ביאור:מ"ג דברים כא ג

תוכן דף זה לקוח מאתר פ"ש, באדיבות מנהל האתר, להגדיל תורה ולהאדירה.

דברים כא · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג

וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל

מדוע חובה על זקניה של העיר הקרובה ביותר לבצע את התהליך הזה?

רבינו בחיי

[מובא בפירושו לפסוק א'] וטעם העיר הקרובה אל החלל, לפי שבאמד הדעת משם היה הרוצח, או עשו עברה כיוצא בהן שאלמלא כן לא היה נזדמן שיהרג אדם קרוב לה:

וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל:

פירוש למאפיינים הללו. ביאור לטעמם. (ועיין בפסוק א')

בעלי טורים

לא עבד בה. ולא משכה בעול. לא יעבד. ולא יזרע. הרי ד' מצות לכפר על ד' רוחות העולם. וכן ד' פעמים חלל וד' פעמים עגלה בפרשה:

אבן עזרא

עגלת בקר אשר לא עבד בה. לחרוש: ולא משכה בעול. להביא אבנים כמנהג העגלות:

רבינו בחיי

[מובא בפירושו לפסוק א'] (...) ועל דרך המדרש בעגלה ערופה, אמר הקב"ה תבא עגלה בת שנתה ותערף במקום שאינו עושה פירות לכפר על הריגתו שלא הניחו לעשות פירות. דורשי חמורות אמרו, לכך הצריכה תורה עגלה שלא נעשה בה מלאכה והנחל שלא נעבד ולא נזרע, כדי שלא תכיר העגלה אותו, ושלא יהיה שם דרך סלולה ולא תרצה לצאת מן הנחל, (...)וע"ד הקבלה ענין עגלה ערופה היו מקריבין אותה למדת הדין הקשה שלא תהא מתוחה כנגדו ושלא תשלוט בנו, ומה שהיה מן העורף ירמוז לענין קושי, כענין (דברים לא) ואת ערפך הקשה, ועל שם שהפך השם יתעלה אלינו עורף ולא פנים כשאירע ענין כזה בארץ הקדושה. וזהו שאמר עגלת בקר, והוסיף בקר על שם שפניה פני שור מהשמאל, ושם נעשה לפעמים השמאל ימין והימין שמאל.