ביאור:מ"ג במדבר לג נה
וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם
[עריכה]והיה אשר תותירו מהם. יהיו לכם לרעה:
ואם לא תורישו וגו' והיה וגו'. לדבריהם ז"ל (מגילה י:) שאמרו כל מקום שנאמר והיה הוא לשון שמחה כאן נתכוין לומר שהגם שהם יותירו אותם לצד הרצון והשמחה בהם לצורכיהם הוא מבשרם שיהיו לשיכים וגו':
לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם
[עריכה]לשכים בעיניכם. ליתדות המנקרות עיניכם. תרגום של יתדות שיכיא: ולצנינים. פותרים בו הפותרים לשון מסוכת קוצים הסוככת אתכם לסגור ולכלוא אתכם מאין יוצא ובא:
ולצנינם. לשון צנה שיבואו עליהם במגן וצנה:
לשכים בעיניכם. ליתדות המנקרות עיניכם. תרגום של יתדות שכים. ולצנינם, פותרין בו הפותרין לשון משוכת חדק הסובבת אתכם לסגור ולכלוא אתכם מאין יוצא ובא, לשון רש"י: והנה ברור הוא כי "שכים" קוצים חדים, מלשון הסר משוכתו (ישעיה ה ה), הנני שך את דרכך (הושע ב ח), הלא אתה שכת בעדו (איוב א י), ושמת שכין בלועך (משלי כג ב), דבר חד מקוץ או מברזל. "ולצנינים" גם כן סלון ממאיר, מלשון ואל מצנים יקחהו (איוב ה ה), צנים פחים בדרך עקש (משלי כב ה), שחסרו אות הכפל. אבל הכונה "בשכים בעיניכם", להטעות אתכם ולא תראו ולא תבינו, כמו כי השחד יעור פקחים (שמות כג ח), וכן ולפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט יד) על דעת רבותינו (תורת כהנים קדושים פרשה ב יד): יאמר כי ינקרו עיניכם להטעות אתכם ולא תראו ולא תבינו, וילמדו אתכם בכל תועבותיהם ולעבוד את אלהיהם, כמו שאמר (שמות כג לג) לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי כי תעבוד את אלהיהם. ואחר שיהיו שכים בעיניכם ויטעו אתכם לשוב מאחרי, יהיו צנינים בצדיכם, שיכאיבו ויצערו אתכם לשלול ולבוז אתכם. ואחר כך וצררו אתכם, שילחמו בכם ויביאו אתכם במצור, ואני אגלה אתכם מפניהם גלות שלמה. כי כאשר דמיתי לעשות להם על ידיכם, שיגלו כולם מן הארץ ולא תותירו מהם שם, ולא שמעתם בקולי, כן אעשה לכם ולא אשאיר מכם בארץ גם אחד: וכענין הזה אמר יהושע והיו לכם לפח ולמוקש ולשוטט בצדכם ולצנינים בעיניכם עד אבדכם מעל האדמה, אמר פח ומוקש בטעות אשר יטעו אתכם, כמו כי תעבוד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש, ולשוטט בצדכם, שייסרו אתכם בשוטים לשלול ולבוז ולהכאיב מאד, ולצנינים בעיניכם, הוא עורון עיני הלב לטעות עוד אחרי אלהיהם עד אבדם מעל הארץ, כענין פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו (ישעיה ו י):
לשבים בעיניכם. לשון קוצים וסירים הנוקבים את העינים כמו הנני סך את דרכך בסירים. ובספר יהושע מוכיח שם והיו לכם לפח ולמוקש ולשוטט בצדיכם. לשון אבי יסר אתכם בשוטים. שוט לסוס: ולצנינים. גם הוא ממיני קוצים המזיקים לעינים. מנחם בן סרוק חברו עם ואל מצינים יקחהו. אך אני מפרשו לשון כצנת שלג. שהרי שם כתב אשר קצירו רעב יאכל ואל מצינים יקחהו ושאף צמים חילם כלומר הליסטים הרעבים והערומים צנים והצמאים יקחו ממונם:
לשכים. קוצים חדים מגזרת הסר מסוכתו. הנני סך את דרכך בסירים: ולצנינם. פירושו לפי מקומו כמו ולשוטט בצדיכם שהם מכות בשוט או קוצים חדים כמו צנים פחים והנה עוד פירוש להם גבול נחלתם שהם חייבים להוריש משם יושב הארץ:
וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ:
[עריכה]וצררו אתכם. כתרגומו:
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "פירוש. מדוע התורה מתארת" וכו']
וצררו אתכם על הארץ וגו'. פירוש לא מלבד שיחזיקו בחלק מהארץ שלא זכיתם בו אלא גם חלק שזכיתם בו אתם וישבתם בו וצררו אתכם על חלק שאתם יושבים בו לומר קומו צאו ממנו, ופירוש תיבת על כדרך אומרו (כ' כ"ד) על אשר מריתם פי על אשר לא קדשתם (דברים לב נא):