ביאור:מ"ג במדבר ד כז
עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה כָּל עֲבֹדַת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי[עריכה]
על פי אהרן ובניו. ואיזה מהבנים ממונה עליהם ביד איתמר בן אהרן הכהן:
על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני. ואי זה מן הבנים ממונה עליהם, איתמר, לשון רש"י. ואינו נכון, כי למה יזכיר אהרן. אבל פירוש "על פי אהרן ובניו תהיה", שתהיה עבודתם על פיהם, הם ימנו בני הגרשוני על עבודתם, יאמרו פלוני מבני גרשון יהיה גזבר על ענין כך ויהיה משורר או שוער כך וישא מן היריעות כך, וגם במסע לא יפרקו ולא יטענו עד שיצוו אותם אהרן ובניו. והנה כלם צריכין לפקידה שהוא המנוי. ואלעזר אמרכל על כל שלשת הנשיאים, ואיתמר גזבר על גרשון ומררי:
לְכָל מַשָּׂאָם וּלְכֹל עֲבֹדָתָם[עריכה]
לכל משאם. בעת המסע. ולכל עבדתם. בעת החניה.
וּפְקַדְתֶּם עֲלֵהֶם בְּמִשְׁמֶרֶת אֵת כָּל מַשָּׂאָם:[עריכה]
ואמר ופקדתם עליהם במשמרת, כי משה יהיה עמהם בעת המנוי כאשר יפקידו אליהם המשמרות, אבל ביד איתמר תהיה משמרתם, שכל אחד יחזיר כליו לידו בחנות המשכן ויאמר לו הרי לפניך כלים המסורים בידי:
[מובא בפירושו לפסוק ל"ב] וטעם ובשמות תפקדו את כלי משמרת משאם. שיפקיד ביד כל איש במספר שמות לגולגלותם כלי משאם, יאמר איש פלוני ישא מן הקרשים כך במספר, ופלוני מן הבריחים או העמודים כך במספר, לא שיצוה בני מררי בכללם ישאו כל הקרשים והאדנים והעמודים. והזכיר זה תחלה בבני מררי, בעבור כובד משאם אולי יקל כל אחד ממשאו ויטיל על חבירו. והוא הדין גם בבני קהת וגרשון: