ביאור:מ"ג במדבר ד לב
וְעַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב וְאַדְנֵיהֶם וִיתֵדֹתָם וּמֵיתְרֵיהֶם לְכָל כְּלֵיהֶם וּלְכֹל עֲבֹדָתָם[עריכה]
ויתדתם ומיתריהם. של עמודים שהרי יתדות ומיתרי הקלעים במשא בני גרשון היו ויתדות ומיתרים היו ליריעות ולקלעים מלמטה שלא תגביהם הרוח ויתדות ומיתרים היו לעמודים סביב לתלות בהם הקלעים בשפתם העליונה בכלונסות וקונדסין כמו ששנויה במלאכת המשכן:
ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם. של עמודים, שהרי יתדות ומיתרי קלעים במשא בני גרשון היו. ויתידות ומיתרים היו ליריעות ולקלעים מלמטה שלא יגביהם הרוח, ויתדות ומיתרים היו לעמודים סביב לתלות בהם הקלעים לשפתם העליונה בכלונסות וקונדסין, כמו ששנינו במלאכת המשכן, לשון רש"י: ואיני יודע מה יעשו יתדות בעמודים. ועוד מה נשתנו יתדות של עמודים משאר היתדות שאלו לבני גרשון ואלו לבני מררי: ולא מצאתי במשנת מלאכת המשכן שיהיו יתדות לעמודים. אלא כך שנו שם (פרק ה), היה מחבר את הקונדסין במיתרים ובעמודים ומחברן בתוך יתדות של האהל, וכשם שהיו יתדות למשכן כך היו יתדות לחצר, שנאמר (שמות כז יט) לכל כלי המשכן בכל עבודתו וכל יתדותיו וכל יתדות החצר (סביב) נחשת. זה לשון הברייתא: ולא נשנה שם שיהו יתדות לעמודים. אבל נפרש, כי יתדות ומיתרים של קלעי החצר היו ביד בני מררי, ומיתרים ויתדות של משכן והאהל הם שהיו ביד בני גרשון, כי "ואת מיתריהם ואת כל כלי עבודתם" (בפסוק כו) כנוי ליריעות המשכן ולאהל מועד הנזכרים בראש הפסוק (בפסוק כה), לא לחצר. וכן אמר למעלה (ג כו) "ואת מיתריו", שהוא רמז למשכן הנזכר (שם פסוק כה) לא לקלעי החצר. ודומה לזה, אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו (להלן יח ג), על "שבט אביך" הרחוק, לא על "בניך" הקרוב. וכן ופדויו מבן חדש תפדה (שם פסוק טז) שב אל בכור האדם, לא אל בכור הבהמה הטמאה, וכן רבים: אבל לפי לשון הברייתא נראה לי, שלא היו בני גרשון נושאים אלא בגדים לא נחשת ועצים כלל, והוא ששנינו (שם פרק יג) בני גרשון היו ממונים במערב והם ממונים על כלי הארוג. ואם כן יהיה פירוש "ויתדותם" של המשכן ושל עמודי החצר, "ומיתריהם" של עמודי החצר בלבד. וכן אמר למעלה (ג לו) קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו וכל כליו וכל עבודתו, ויכלול יתדותיו. ולכך יזכיר מיתרים בשניהם, ולא יזכיר יתדות רק בבני מררי:
וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ אֶת כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם:[עריכה]
וטעם ובשמות תפקדו את כלי משמרת משאם. שיפקיד ביד כל איש במספר שמות לגולגלותם כלי משאם, יאמר איש פלוני ישא מן הקרשים כך במספר, ופלוני מן הבריחים או העמודים כך במספר, לא שיצוה בני מררי בכללם ישאו כל הקרשים והאדנים והעמודים. והזכיר זה תחלה בבני מררי, בעבור כובד משאם אולי יקל כל אחד ממשאו ויטיל על חבירו. והוא הדין גם בבני קהת וגרשון: