ביאור:ירמיהו כב טו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ירמיהו בעד שלום עם הסביבה
[עריכה]ירמיהו כב יג-יז: " "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא-צֶדֶק, וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט; בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם, וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן-לוֹ."
"הָאֹמֵר, אֶבְנֶה-לִּי בֵּית מִדּוֹת, וַעֲלִיּוֹת, מְרֻוָּחִים; וְקָרַע לוֹ, חַלּוֹנָי, וְסָפוּן בָּאָרֶז, וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַׁר."
"הֲתִמְלֹךְ, כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז?!; אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה--אָז, טוֹב לוֹ."
"דָּן דִּין-עָנִי וְאֶבְיוֹן, אָז טוֹב; הֲלוֹא-הִיא הַדַּעַת אֹתִי, נְאֻם-ה'."
"כִּי אֵין עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ, כִּי אִם-עַל-בִּצְעֶךָ; וְעַל דַּם-הַנָּקִי לִשְׁפּוֹךְ, וְעַל-הָעֹשֶׁק וְעַל-הַמְּרוּצָה לַעֲשׂוֹת" ".
זוהי תוכחה של הנביא ירמיהו אל יהויקים מלך יהודה, על בנייני הפאר שלו, שהוא בנה בעושק וגזל. אחת התוכחות היא:
התמלוך, כי אתה מתחרה בארז?! -
1. ע"פ מלבי"ם ודעת-מקרא, משמעות הפועל "מתחרה" היא (כמו בלשון ימינו) "מנסה להידמות / להיות יותר מ-"; יהויקים רוצה לבנות לו בית גבוה כמו עץ ארז (סמל לגובה), והוא חושב שבכך הוא יחזק את מלכותו; ירמיהו מוכיח אותו ואומר לו שצריך לחזק את המלכות ע"י משפט וצדקה, ולא ע"י פאר וגובה.
2. ע"פ מצודת דוד, משמעות הפועל "מתחרה" היא "מתערב ומשתלב ב-"; יהויקים מנסה להתערב ולהשתלב בחברתם של הארזים, בכך שהוא בונה לו בית ארזים ("וספון בארז"); הוא חושב שמלכותו תימשך שנים רבות ולכן הוא צריך בית חזק הנאחז בארזים; ירמיהו מוכיח אותו ואומר לו, שאם לא יעשה משפט וצדקה, מלכותו לא תימשך, ואין לו צורך בבית ארזים.
3. ולי (אראל) נראה, שאפשר לפרש את הפועל "מתחרה" כמו במקומות אחרים בתנ"ך - כפועל נרדף ל"קינא", כלומר, כעס על הצלחתו של הזולת ונאבק בו; יהויקים רצה לבנות לעצמו בית ארזים, ולשם כך כרת הרבה עצי ארז, ולאדם העומד מן הצד, נראה הדבר כאילו שהמלך הכריז מלחמה על עצי הארז, מתוך קנאה וכעס על גובהם... כביכול, הוא רוצה להראות שהוא מלך חזק וגיבור, ולכן הוא נלחם בעצים... ירמיהו מוכיח אותו ואומר לו, שכדי להראות את גבורת מלכותו, הוא צריך לעשות משפט וצדקה, ולא להילחם בעצי הארזים (וראו דוגמה נוספת למלך שכביכול נלחם בעצים ).
בהמשך, הנביא משווה את יהויקים לאביו, יאשיהו:
אביך הלא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה, אז טוב לו -
יאשיהו מסמל את השילוב בין חיי העולם הזה, המתבטאים באכילה ושתיה, לבין עשיית משפט וצדקה; אין סתירה ביניהם - אפשר ליהנות מהחיים תוך שמירה על צדק ומשפט:
"מסר השם יתעלה שתי עבודות ביד האדם: האחת עבודתו והשנית עבודת התורה. וצריך האדם להיות ממוצע בית שתי העבודות, ולייחד שעות מיוחדות לעבודת התורה ולעבודת העולם הזה. וצריך שתתחזק, שתעשה עבודת שניהם לעולם לטוב לך לאחריתך; ולא יהיה אחד מפסיד לחברו, כמו שנאמר: אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה, אז טוב לו" ( ספר המידות השלם, שער הבטחון ) .
"יתכן שהיה יהויקים מסגף עצמו במאכל ומשתה, ועשה הרע, בחושבו שהסגוף יכפר על רעתו; ולזה אמר: הלא אביך התענג במאכל ומשתה, ועשה משפט וצדקה ובעבור זה היה טוב לו, כי לא עשה הרע ולא היה לו צורך אל הסגוף" ( מצודות ) .
"אביך - יאשיהו, שהתנהג בענוה, הלא אכל ושתה וראה טוב כל ימי חייו" ( רש"י ) .
"אביך... גם בעת שאכל ושתה, גם בעת ההיא עשה משפט וצדקה, לא אכל סעודת מלכים ולא התענג בתענוגים, כי היה עוסק במשפט גם בעת האכילה. אז טוב לו, כי אין טוב למלך לדרוש טובת גוייתו רק טובת הכלל" ( מלבי"ם ) .
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ירמיהו בעד שלום עם הסביבה
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-16.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/yr-22-15