ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת עירובין/פרק שני

ירושלמי עירובין , פרק ב, הלכה א

מתני’: ^ב_אעושין פסין לביראות. ד' דיומדין נראין כשמונה, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. °רבי מאיר רבי מאיר אומר. שמונה נראין

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יג עמוד ב] כשנים עשר. ארבעה דיומדין וארבעה פשוטין. גובהן עשרה טפחים, ורוחבן ששה, ועוביין כל שהוא. וביניהן כמלוא שתי רבקות של שלש שלש בקר _{יחד עשר אמות} דברי °רבי מאיר רבי מאיר . °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. של ארבע ארבע _{שלוש עשרה אמות ושליש.} קשורות ולא מותרות. אחת נכנסת ואחת יוצאת:

גמ’: תנן, עושין פסין לביראות, ד' דיומדין. ולמה דיומדין ולא פשוטים? לפי שהפרוץ רבה על העומד. ובכל מקום בפרוץ רבה על העומד אסור. לפיכך הוא עושה דיומדין, ולא פשוטין. כדי שיהיה הכר ולא יטעו לעשות כן בשאר חצרות ואף הוא מוכיח על עצמו שנראה שנעשו משום הולכת הבאר. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. הגיעוך סוף תחומי שבת, עד היכן הן _{מכאן תוכל ללמוד מה היקף מחיצות המינימלי שעדין יחשב רשות היחיד מהתורה.} שאם עשה כן במקום אחר וחזר וזרק מרשות הרבים לתוכן ^ב_בחייב. דהוי רשות היחיד מדאוריתא. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר. לפי שבכל מקום אין מחיצה מועילה אלא בעומד רבה על הפרוץ, וכאן היקלתה עליו שיהא הפרוץ רבה על העומד. לפיכך החמרתה עליו בדבר אחר. שבכל מקום עושה פס של ד' טפחים. וכאן עושה פס של ו' טפחים. אמר רב ירמיה רב ירמיה° בשם רב רב (אמורא)° ^ב_גלא התירו פסי ביראות אלא לעולי רגלים בלבד. רב אבין רב אבין° אמר. בשעת עולי רגלים מותר לכולם. רבי ירמיה רבי ירמיה° אמר בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° . מפני עולי רגלים הותר בתחילה, ולא עמד בית דין ואסר . אמר רבי עזרא רבי עזרא° קומי רבי מנא רבי מנא°. מתני' אמרה כן דתניא, עושין פסין לביריות בזמן הזה. ותנינן. ממלין מבור הגולה בגלגל בשבת. מבור הגדול ומבאר הקר ביום טוב. מפני מה ממלין מבאר הקר בגלגל ביום טוב? אלא בשעה שעלו ישראל מן הגולה וחנו על אותה הבאר. והתנו עמהן הנביאים שביניהן, שיהו ממלין מבאר הקר בגלגל ביום טוב. לא כל בארות הקר התירו, אלא אותה הבאר שחנו עליה בלבד

 

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 ב_א מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה כ"ז:

[ע"ב]

2 ב_ב מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה ל"ג:

3 ב_ג מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה ל':

-----------------------------------דף יד

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף יד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יד עמוד א] כמה דאת אמר תמן. מה שהותר בזמן ההוא על ידי הנביאים, הותר לעולם. אף הכא, פסי ביראות שהותרו בזמן שהיו עולי רגלים, הותרו גם בזמן הזה. רבי אבדימא דחיפא רבי אבדימא דחיפא° הורי בחיפא ורבי ירמיה רבי ירמיה° הורי בחלף להתיר בפסי ביראות בזמן הזה. תנן, ד' דיומדין נראין כשמונה, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. °רבי מאיר רבי מאיר אומר. שמונה נראין כשנים עשר. ארבעה דיומדין וארבעה פשוטין. _{קא סלקא דעתין שכל המחלוקת היא רק כאשר המרחק גדול מעשר אמות של°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי הדרך היחידה למעט את הרווח זה על ידי הגדלת הדיומדין ואילו לפי °רבי מאיר רבי מאיר יכול למעט גם על ידי הוספת פשוטים. אבל עד עשר אמות גם °רבי מאיר רבי מאיר מודה שדי בארבע דיומדין.} הוון בעיי מימר, °רבי מאיר רבי מאיר _{שאמר שאם רוצה להגדיל את השטח יכול להוסיף פשוטים.} יודה ל°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי שיכול להגדיל את הדיומדין. °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי שאמר שצריך להאריך הדיומדין, לא יודה ל°רבי מאיר רבי מאיר שאפשר להוסיף פשוטים. איך °רבי מאיר רבי מאיר יודה ל°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי? הא °רבי מאיר רבי מאיר אית ליה שצריך דיומדין ופשוטין, ואת אמר הכין ש°רבי מאיר רבי מאיר יודה ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שיכול להאריך הדיומדין? הטעם ש°רבי מאיר רבי מאיר מצריך גם פשוטים, זה בגלל שאם נתיר ללא הוספת פשוטים מתוך שאת עושה דיומדין אבל לא פשוטין, אף הוא סבור לומר שמא כל מחיצת שבת כך הוא, שזה סוג מחיצה חדשה. והוא הולך ועושה כן במקום אחר, ומתחייב מדרבנן. ועכשיו שאתה אומר שהוא יכול לעשות גם פשוטים. הוא מבין שזו מחיצה רגילה וכל דיני מחיצה חלים עליה ואם עשה כן במקום אחר צריך שיהיה העומד מרובה על הפרוץ, ורק בביראות הקלו בפרוץ מרובה על העומד. אבל ודאי שיודה °רבי מאיר רבי מאיר ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שיכול להאריך את הדיומדין. רבי אחא רב אחא° אמר בשם רבי חיננא רבי חיננא°. לא דין מודי לדין, ולא דין מודי לדין  לא זה מודה לזה ולא זה מודה לזה. אמר רבי מנא רבי מנא°. אף על גב דלא אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° רבי הדא מילתא, ש°רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי לא מודים אחד לשני, אמרה דכוותה. רבי אבא רבי אבא° ורבי בון רבי אבין° בעון קומי רבי זעירא רבי זעירא°. ל°רבי מאיר רבי מאיר אם המרווח גדול מעשר. כמה יהיה הדיומד רחוק מהקרש ולא יהיה צריך לפשוט אחר? אמר לו, פחות משלשה כסתום. יותר מששה, הופלג. אלא כן אנן קיימין, מג' ועד שישה. אין תימר ד°רבי מאיר רבי מאיר מודה ל°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי שאפשר להאריך הדיומדין במקום לשים פשוטים. מה זה משנה אם יעשה כדיומד ארוך ולא יהא צריך פשוט, או שיהיה כדיומד ופשוט? אמר רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°. לא נצרך °רבי מאיר רבי מאיר לפשוטים אלא בשיטת °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי שהתיר כשהמרווח בין הדיומדין שלוש עשרה אמה ושליש. אבל אם היה המרווח רק עשר אמות, גם °רבי מאיר רבי מאיר מודה שאין צורך בפשוטים. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר לשיטת °רבי מאיר רבי מאיר

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יד עמוד ב] אפילו אם המרווח רק עשר אמות ואפילו פחות צריך פשוטים, שהרי מכל מקום אין העומד רבה על הפרוץ. מכיון שאין העומד רבה על הפרוץ, צריך פשוט. _{שלא יחשבו שדיומדין זה סוג חדש של מחיצה שמתיר אף בפרוץ מרובה על העומד וילכו ויעשו כן במקום אחר. לפיכך חייבו אותו לשים פשוטים כדי שיהיה היכר שרק בביראות הקלו בפרוץ מרובה על העומד} : ^ב_דהיתה אבן אחת גדולה, רואין שאם תיחלק _{מלשון החלקה וישור,} ויש בה ששה לכאן וששה לכאן, נידון משום דיומד. אית תניי תני, שאם תיחקק מבפנים. הוון בעיי מימר. מאן דאמר שאם תיחקק, מודד אמה מבפנים. מאן דאמר שאם תיחלק, מודד אמה מבחוץ. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. אפילו חוקק מבפנים. ולא עד קליפת השום החיצונה את עתיד להעמידה? _{שהרי אין מינימום לעובי הדיומד.} הווי לא שנייא, בין כמאן דאמר שאם תיחלק, בין כמאן דאמר שאם תיחקק. מודד מבפנים. אי נמי, מאן דאמר שאם תיחקק, בעגולה. ומאן דאמר שאם תיחלק, במרובעת. תדע לך שהוא כן. שמצאנו דחד תנייה מתיב לחבריה. אין בין דברי לדבריך, אלא שאתה אומר בעגולה, ואני אומר במרובעת. היה שם חריץ עמוק עשרה ורחב ארבעה, ויש בו ששה לכאן, וששה לכאן. נידון משום דיומד. לא סוף דבר חריץ. אלא אפי' גבשושית, ואפילו מקצתו חריץ ומקצתו גבשושית. ^ב_ההיו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

4 ב_ד מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה כ"ח:

5 ב_ה מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה כ"ח:

-----------------------------------דף טו

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף טו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טו עמוד א] חמשה קנים, ואין בין זה לזה שלשה. ויש בהן ששה לכאן וששה לכאן, נידונין משום דיומד. שלשה כמין גם _{צורת האות ריש,} וקשר גמי מלמעלן ועשה צורת הפתח. מהו שיציל משום פיאה? אין פיאה מצלת עד שתהא מוכחת מכל צדדיה _{צמוד לקיר או מוקף מארבע רחות. אבל כאן שני הפינות פונות לאויר ואין זה צורת הפתח שמתיר.} אלא בהין דעגלין _{שהניח את גמי עליהם בצורת מעגל.} האם כסתום הוא והיך מה דאת אמר תמן, רואין שאם תיחלק, ויש בה ששה לכאן וששה לכאן, נידונת משום דיומד. נומר אוף הכא כן? תמן עד קליפת השום החיצונה את יכול להעמידה. והכא מה אית לך? תחקוק? אם אומר את כן, בטלתה הלכות פיאה. שברגע שתחקוק יעלם צורת הפתח. הכותל, והאילן, ואישות קנים, נידונין משום דיומד. עלו מאיליהן, מטלטלין בהן עד בית סאתים כמחיצה שלא הוקף לדירה. עשאן ביד. מטלטלין בהן אפילו כור אפילו כוריים. היתה באר אחת גדולה. לחצייה עשה, ולחצייה לא עשה. לחצייה שעשה, מותר. ולחצייה שלא עשה, אסור. היו שתים, והניח שישה אבנים בכל אחד אמה על אמה. האמצעים מהו שידונו לכאן ולכאן? שפעם נאמר שחוקקים להשלים לדיומד לזה ופעם חוקקים להשלים לדיומד לזה. מה צריכה ליה? כשהיו שנים ממלין כאחד. אבל אם היה אחד ממלא, נידון לכאן או לכאן. ^ב_וחצר שהיא פתוחה לפסים. מטלטלין מן החצר לפסים, ומן הפסים לחצר. היו שתי חצרות וכותל מפריד בניהם, אסור. שצריכים עירוב. ולא תקנו רבנן עירוב בפסין. אמר רבי אבא רבי אבא°. לא סוף דבר שתי חצירות אלא אפילו חצר אחת, ובה שני בתים. חבריי סברי למימר. הני מילי בשלא עירבו. הא אם עירבו מותרין. אמר רבי דניאל בריה דרב קטינה רבי דניאל בריה דרב קטינה° בשם רב חונא רב הונא°. אפילו עיריבו אסורות. שאין עירוב עושה אותן אחת להתיר לטלטל בין הפסים, אלא רק בין החצרות. רב הונה רב הונא° כדעתיה שהערוב לא עושה אותם אחד לגמרי, אלא רק מתיר להם טילטול מהבתים לחצר. דאיתפלגון. ^ב_זמבוי שצידו אחד עובד כוכבים ומזלות, וצידו אחד ישראל. רב הונה רב הונא° אמר בשם רב רב (אמורא)°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טו עמוד ב] אם היה פתח בין חצר לחצר ועיריבו דרך פתחים. וכל חצר פתוחה למבוי, העובד כוכבים ומזלות אוסר עליהן לטלטל במבוי ולא אומרים שהעירוב עשה אותם אחד, וגוי אינו אוסר על ישראל יחיד. אבא בר בר חנה אבא בר בר חנה° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אפילו עיריבו דרך חלונות הם נחשבים אחד, ואין העובד כוכבים ומזלות אוסר עליהן. אפילו דיסבור רב הונא רב הונא° כרבי יוחנן רבי יוחנן° תמן שעירוב עושה אותם אחד והגוי אינו אוסר אותם במבוי. מודה הוא הכא בפסי ביראות שהוא אסור. דהכא, שמא למחר תחרב הבאר. אף הוא סבור לומר שעירוב מועיל בפסי ביראות. ואין מועיל עירוב בפסי ביריות. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, ^ב_חלא התירו פסי ביריות, אלא למלאות בהן מים בלבד. ^ב_טבאו מים בשבת, כבר נכנסה שבת באיסור. חרבה הבאר, כבר נכנסה שבת בהיתר _{ואם היה שם כדים מלאים מים יכול לטלטלם.} רבי יונה רבי יונה° אמר. רבי נסא רבי נסא° שאל. מהו לטלטל בין עובי הפסים ובין הפסים לדיומדין? נימר, אם יש בין זה לזה ד' טפחים כאיסקופה אסורה. ואם לאו כאיסקופה מותרת, ומותר לכאן ומותר לכאן ובלבד שלא יחליף. תנן, כמלוא שתי רבקות של שלש שלש בקר, דברי °רבי מאיר רבי מאיר . תני, ישנן כעשר אמות דברי °רבי מאיר רבי מאיר. שכל פרה אמה ומחצה, ואמה ביניין. תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. של ארבע ארבע. קשורות ולא מותרות. אחת נכנסת ואחת יוצאת. ותני °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. כשלש עשרה וכארבע עשרה. _{שכל פרה} אמה מחצה ואמה ביניין:

ירושלמי עירובין , פרק ב, הלכה ב

מתני’: ^ב_ימותר להקריב לבאר, ובלבד שתהא פרה ראשה ורובה בפנים ושותה. מותר להרחיק כל שהוא, ובלבד שירבה בפסים:

גמ’: אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° . עשה שיעורא כשיעור הזה, ^ב_יאאפילו גמל כולו מבחוץ מותר. פחות מכשיעור הזה, אפילו גדי כולו מבפנים אסור. תני °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר. מלא גמל וגמלו _{המנהיג שלו,} מה ופליג, הרי בפרה די בראשה ורובה? לא, כל מה שהפרה פושטת צוארה, הגמל עוקם צוארו כך ששני המידות שוות. למה את בעי כדי שתהא ראשה ורובה? ואין הפרה עומדת

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

6 ב_ו מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה ל"ד:

7 ב_ז מיי' פ"ב מהל' עירובין הלכה ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' ש"צ סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' ש"צ סעיף ב':

[ע"ב]

8 ב_ח מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה ל':

9 ב_ט מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה ל"ד:

10 ב_י מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה כ"ט:

11 ב_יא מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה כ"ט:

-----------------------------------דף טז

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף טז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טז עמוד א] ברשות הרבים ואוכלת ברשות היחיד? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. תמן בפסי ביראות בהוא דמספיק ליה. ברם הכא בעומדת ברשות היחיד ואוכלת ברשות הרבים באוכלת מאיליה. אם רוצה להגדיל. על דעתיה ד°רבי מאיר רבי מאיר. נותן דיומדין ומוסיף פשוטין כמה שצריך. על דעתיה ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. מאריך הדיומדין אבל לא יתן פשוטין

ירושלמי עירובין , פרק ב, הלכה ג

מתני’: °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, אומר עד בית סאתים. אמרו לו. לא אמרו בית סאתים, אלא בגינה ובקרפף. אבל אם היה דיר או סהר או מוקצה או חצר. אפילו בית חמשת כורין, אפי' בית עשרת כורין, מותר. ^ב_יבומותר להרחיק כל שהוא, ובלבד שירבה בפסין:

גמ’: הבאר מהו שתעלה ממידת סאתים? נישמעינה מן הדא, דתני, °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר. באר שיש בה מידת סאתים, אינו רשאי להרחיק ממנה, אלא מלא ראשה ורובה של פרה. הדא אמרה שהבאר עולה ממידת סאתים

ירושלמי עירובין , פרק ב, הלכה ד

מתני’: אם היה דרך הרבים מפסקתה, יסלקנה לצדדין. וחכמים אומרים, ^ב_יגאינו צריך. אחד באר הרבים, ובור הרבים, ובאר היחיד, עושין להן פסים. אבל לבור היחיד, עושין לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים, דברי °רבי עקיבא רבי עקיבא. ו°רבי יהודה בן בבא רבי יהודה בן בבא אומר. ^ב_ידאין עושין פסים, אלא לבאר הרבים בלבד. ^ב_טוולשאר, עושין חגורה גבוהה עשרה טפחים:

גמ’: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. מחלפה שיטתיה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי  האם רבי יהודה חזר בו? הכא הוא אומר אם היה דרך הרבים מפסקתה, יסלקנה לצדדין. שכיוון שהרבים עוברים שם בטלו מחיצות. ותנינן תמן, וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. וחכמים אוסרין. אלמא ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, אף שרבים עוברים שם לא בטלו המחיצות. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. אינה מוחלפת. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° מה שאמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שאינה מוחלפת, זה מפני דהוא סבר כרב יהודה רב יהודה° דאמר רב יהודה רב יהודה°. הא דאמרינן שלדעת °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת. הדא דתימר, במפולשין לבקעה. אבל אם היו מפולשין לרשות הרבים, אסור שהרבים בוקעים שם ומבטלים המחיצה. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. בכל אתר, רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° סמיך ל רבי חייה רובה רבי חייה רובה°. ותני רבי חייה רבי חייא רבה°. כיצד מתירין מבוי המפולש לרשות הרבים? °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, לחי מיכן ולחי מיכן, או קורה מיכן וקורה מיכן. ודי בתיקון קטן ואין בקיעת הרבים מבטלת המחיצות. וחכמים אומרים ^ב_טזלחי וקורה מיכן, ויעשה צורת הפתח מיכן. והכא אמר הכין _{של°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי רבים בוקעים ומבטלים את פסי ביראות לכן אם הייתה דרך הרבים עוברת שם יסלקנה לצדדים;?} לא קשיא, כאן בעשר ונחשב כפתח ואין בקיעת הרבים מבטלת המחיצות. וכאן בפסי ביראות בשלש עשרה וכשהרבים בוקעים בה והרי הוא כפירצה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טז עמוד ב] מיליהון דרבנן פליגין. דרבי אחא רב אחא° אמר. רב הושעיה רב הושעיה° שאל לאבא. כמה תהא פירצת המבוי על דעתיה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? והוא אמר לו משלש עשרה. משמע של°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי גם במבוי עד שלוש עשרה אמות חשוב כפתח, ואף על פי כן בקיעת הרבים לא מבטלת המחיצות, והכא אמר הכין? רבנן דקיסרין אמרין. תמן עומד רבה על הפרוץ. ברם הכא, פרוץ רבה על העומד. תנן, אחד באר הרבים, ובור הרבים, ובאר היחיד, עושין להן פסים. אבל לבור היחיד, עושין לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים, דברי °רבי עקיבא רבי עקיבא. מה בין בור הרבים ומה בין בור היחיד? בור הרבים, יש לו קול ואנשים יבינו שכל ההיתר של פסים הוא מפני הבור, ולא יבואו להתיר פסים במקום אחר. בור היחיד, אין לו קול. מעתה אפילו לבארו, ולמה לבאר היחיד מותר? אלא בור הרבים, אין מימיו מצויין לכלות. בור היחיד, מימיו מצויין לכלות. ושמא יטלטל גם אחרי שיכלו המים. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° עמרם עמרם° ורב יהודה רב יהודה° אמרו בשם שמואל שמואל (אמורא)°. הלכה כ°רבי יודה בן בבא רבי יודה בן בבא, שאין עושים פסים אלא לבאר הרבים. אמר רבי יודה אבוי דרבי מתניה רבי יודה אבוי דרבי מתניה°. מתניתא אמרה כן. דתנן, עושין פסין לבירייות. משמע שלבורות לא התירו. איך אתה מוכיח שהמשנה כ°רבי יהודה בן בבא רבי יהודה בן בבא? הרי במשנה כתיב ברייות, משמע אף בשל יחיד. ואילו °רבי יהודה בן בבא רבי יהודה בן בבא סובר שעושים פסים רק לבאר הרבים? ממה דתנן, אבל לבור היחיד, עושין לו מחיצה גבוהה י' טפחים דברי °רבי עקיבה רבי עקיבא. אפשר לדייק שהסיפא אינה כ°רבי עקיבה רבי עקיבא כי אם הסיפא הייתה דברי °רבי עקיבא רבי עקיבא היה צריך לאמר עושים פסים לבירייות ולבור הרבים _{אבל לבור היחיד, עושין לו מחיצה גבוהה י' טפחים דברי °רבי עקיבה רבי עקיבא..} וממה שלא נאמר כך אלא רק עושין פסין לבירייות משמע שבין לבור היחיד בין לבור הרבים אין עושים פסין, מכאן שהמשנה כ°רבי יהודה בן בבא רבי יהודה בן בבא.

ירושלמי עירובין , פרק ב, הלכה ה

מתני’: ועוד אמר °רבי יהודה בן בבא רבי יהודה בן בבא. הגינה והקרפף שהוא שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים _{בית סאתים}. מוקפת גדר גבוה י' טפחים, מטלטלין בתוכה. ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה, או שתהא סמוכה לעיר:

גמ’: אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, ^ב_יזמחצר המשכן למדו. דכתיב (שמות כ"ז, י"ח) אורך החצר מאה באמה, ורוחב חמשים בחמשים. חמשין זימנין מן מאה הא חמש אלפין. שיבעין מן שיבעין הא חמשא אלפין פרא _פחות מאה ₄₉₀₀, לכן תנינן שבעים אמה ושיריים. ותני שמואל שמואל (אמורא)°, שריים שאמרו, שני

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

12 ב_יב מיי' פי"ד מהל' שבת הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' שנ"ח סעיף א':

13 ב_יג מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה ל"ג:

14 ב_יד מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה ל':

15 ב_טו מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה ל"א:

16 ב_טז מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' שס"ד סעיף א':

[ע"ב]

17 ב_יז מיי' פט"ז מהל' שבת הלכה ד':

-----------------------------------דף יז

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף יז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יז עמוד א] שלישי אמה שנו _{ראה ציור.} שבעין זימנין מן תרין תלתותין  שבעים פעם שני שליש ושבעין זימנין מן תרין תלתותין  שבעים פעם שני שליש,דעבדין מאה וארבעים תלתותין, ומאה וארבעים תלתותין, שהן תשעים ושלש אמה ושליש, נשאר שש אמה ושני שלש. צא מהן, שני שליש על שני שליש, שהם ארבעה תשועין לריבוע שבקרן זוית. נשתייר שם תשעה עשר תלתולין חסר תשוע. כהדא דתני, יש כאן דבר קל ולא יכלו חכמים לעמוד עליו. קרפף שיש בו מידת סאתים, אינו מותר לטלטל בו אלא בארבע אמות. היו שנים, בזה בית סאה, ובזה בית סאה אפילו חסר ד' אמות. רבי זעירה רבי זעירא° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, מטלטלין בשני כאילו הוא תשלומין לראשון שהרי יחד הם פחות מבית סאתים. רבי אלא רבי אלא° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, אין מטלטלין בשני תשלומין לראשון, גזרה שמא יהיה ביחד יותר מבית סאתים. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. מודה רבי אלא רבי אלא°, שאם היו שלשה כחצובה ונפרצו השנים לאמצעי, בזה בית סאה, ובזה בית סאה, ובאמצעי בית סאה פחות רביע, מודין שמטלטלין בשני _האמצעי תשלומין לראשון. דכיוון שלא התרנו לטלטל בין השניים הצמודים אלא רק לשלישי, לא יבא להתיר יתר מבית סאתים. קרפף שיש בו יותר מבית סאתים. אמר רבי אבהו רבי אבהו°. הואיל והוא ראוי להתיר על ידי שיירה, סימן שמדאוריתא הוא רשות היחיד. לכן ^ב_יחאם זרק מרשות הרבים לתוכו חייב. רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° בעי. למה חייב חטאת? מילא אם תרצה ללמוד משיירה לאסור מדרבנן, אסור. הא חייב חטאת אין כאן. שאם אומר אתה כן שכל מקום שיש דעה שהתירו לטלטל שם דינו כרשות היחיד. מעתה, מבוי שקורתו למעלה מעשרים, הואיל והוא כשר על דעתיה ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי ומותר לטלטל בו. אם זרק מרשות הרבים לתוכו חייב? ואין זה כך אלא מבוי דינו ככרמלית וחכמים התירו על ידי קורה. ואף שמותר לטלטל, הזורק אל תוכו יהיה פטור. וכן מבוי שנפרץ יותר מעשר. הואיל ופירצת המבוי על דעתיה ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי משלש עשרה. אם זרק מרשות הרבים לתוכו חייב? מכאן שאין ללמוד איסור חטאת מהיתר טלטול. שגם בכרמלית במקרים מסוימים התירו חכמים לטלטל. חצר שהיא פתוחה לקרפף שאין בו בית סאתים, אבל יחד עם החצר יש יותר מבית סאתים, מטלטלין מן החצר לקרפף _{שכיוון שהחצר הוקפה לדירה מותר לטלטל בה אפילו יותר מבית סאתים,} אבל לא מן הקרפף לחצר. רבי יודן ענתודריא רבי יודן ענתודריא° שאל, מהו לטלטל מקרפף לקרפף דרך חצר _{כגון שבקרפף הראשון ובחצר אין בית סאתים?:}

ירושלמי עירובין , פרק ב, הלכה ו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יז עמוד ב] מתני’: °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה, מטלטלין בתוכה. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר. ^ב_יטאפי' אין בה אחת מכל אלו, מטלטלין בתוכה. ובלבד שתהא שבעים ושיריים על שבעים ושיריים:

גמ’: מחלפה שיטתיה ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי  האם רבי יהודה חזר בו? דתנינן תמן, אי זהו קרפף? כל שהוא סמוך לעיר, דברי °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. והכא הוא אמר הכין שאם יש בור ושיח ומערה, מטלטלים בהם אפילו שאינם קרובים לעיר אמר רבי מנא רבי מנא°. כשיש בהם בור ושיח ומערה, כבית דירה עביד לה °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי.

ירושלמי עירובין , פרק ב, הלכה ז

מתני’: °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. היה אורכה יותר על רחבה, אפילו אמה אחת. אין מטלטלין בתוכה. °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא אומר ^ב_כאפילו אורכה כשנים ברוחבה, מטלטלין בתוכה:

גמ’: תנן, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, אם היה ארכה יותר על רחבה, אפילו אמה אחת, אין מטלטלין בתוכה. הדא פליגא על דרבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° . _{שאמר שמחצר המשכן למדו והרי המשכן לא היה מרובע.} תנן, °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא אומר. אפילו ארכה כשנים ברחבה, מטלטלין בתוכה. הדא מסייעא לרבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° _{שאמר שמחצר המשכן למדו.} °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא כשיטתו. דתני צריך להרחיק בית רובע _{בין שדות תבואה משום כלאים,} כמה היא מידת בית רובע? עשר אמות ומחצה על עשר אמות ומחצה מרובעות, °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, אפילו אורכה כשנים ברחבה

ירושלמי עירובין , פרק ב, הלכה ח

מתני’: אמר °רבי אילעא רבי אילעא, שמעתי מ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, אפילו היא כבית כור. וכן שמעתי ממנו. אנשי חצר, ששכח אחד מהן ולא עירב, ביתו אסור מלהכניס ומלהוציא לו, אבל להן מותר. וכן שמעתי ממנו, שיוצאין בערקבנין בפסח. וחיזרתי על כל תלמידיו, ובקשתי לי חבר ולא מצאתי:
גמ:' אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אף °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מודה שאסור לטלטל בכל הבית כור ולא התיר אלא במתלקטת _{שבורר לו} סאתים מהבית כור היא מתניתין: תנן, וכן שמעתי ממנו. אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב, ביתו אסור מלהכניס ומלהוציא לו אבל להן מותר _{להוציא מביתו לחצר:} והא תנן תמן אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב ביתו אסור לו ולהם _{להוציא ממנו לחצר?} התם רבנן, ברם הכא, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. דרבנן אמרי, אדם מבטל רשות חצרו, ^ב_כאואין אדם מבטל רשות ביתו. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, כשם שאדם מבטל רשות חצרו, כך מבטל רשות ביתו. על דעתיה ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אחרי שביטל רשותו למה הוא אסור להוציא מביתו? ייעשה כאכסנאי ויהא מותר? אמר רבי חייה בר אדא רבי חייה בר אדא° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. קנס קנסו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס על שלא עירב.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

18 ב_יח מיי' פט"ז מהל' שבת הלכה א':

[ע"ב]

19 ב_יט מיי' פט"ז מהל' שבת הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' שנ"ח סעיף א':

20 ב_כ מיי' פט"ז מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' שנ"ח סעיף א':

21 ב_כא מיי' פ"ב מהל' עירובין הלכה א', מיי' פ"ב מהל' עירובין הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' ש"פ סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' ש"פ סעיף ב':

-----------------------------------דף יח

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף יח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יח עמוד א] רבי שמי רבי שמי° בעי. דבר שהוא מדבריהן, קונסין לו בשוגג לדעת °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס? רבי אבא בריה דרב פפי רבי אבא בריה דרב פפי° בעי. אמר בפירוש, ^ב_כבהריני מבטל רשות ביתי, אוף רבנן מודיי שאף רשות ביתו ביטל ויהיה מותר לבני חצר להכניס ולהוציא מביתו? °רבי רבי יהודה הנשיא בעי, אמר בפירוש הריני מבטל רק רשות חצירי. אוף °רב אליעזר רב אליעזר מודה שיהיה אסור לבני חצר להכניס ולהוציא מביתו? תנן, וכן שמעתי ממנו שיוצאין בערקבנין בפסח. וחיזרתי על כל תלמידיו, ובקשתי לי חבר ולא מצאתי. הוינן סברין מימר שרק בערקבין לא מצא חבר . אשכח תני דעל כולהן לא מצא חבר

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

22 ב_כב מיי' פ"ב מהל' עירובין הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' ש"פ סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' ש"פ סעיף ב':

[ע"ב]

הדרן עלך פרק עושין פסין