ביאור:זהר, רעיא מהימנא - מעומד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
וראו רעיא מהימנא סרוק, באתר גרימואר - לספרות הקבלה (במרחב המרשתת הצ'כי)
רעיא מהימנא
[עריכה]ציצית
[עריכה]ציץ הזהב והציצית
[עריכה]- ציצית - פקודא דא איהו לאדכרא כל פקודי אורייתא - בגינהּ
- כד"א כדין הוא אומר: וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְ"י וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם סוף פרשת שלח
- דא - איהו סימנא דמלכא, לאדכרא ולמעבד.
- כתיב: וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב פרשת תצוה
- והא אוקימנא: רזא דציץ - לאתעטרא ביה כהנא רבא
- ודא איהו ציץ - לאסתכלא ביה עיינין,
- דאיהו סימן דעלמא עלאה, דאתעטר ביה כהנא רבא,
- ובגין כך אסתכלותא דיליה - מכפרא על עזות פנים:
- דלא קיימא לקמיה אלא פנים דקשוט.
|
ספר במדבר, פרשת שלח לך, דף קע"ה עמוד א, מתחיל במלים: ...דקשוט, פנים דאמת... |
- רזא דכל אינון פנים עלאין: דאינון פנים דקשוט, פנים דאמת,
- דכלילן באמת דיעקב - ציצית, איהו נוקבא - רזא דעלמא תתאה.
- אסתכלותא לאדכרא -
- ציץ - דכר
- ציצית - נוקבא, ודא - לכל ב"נ בני נשא.
- ציץ - לכהנא!
- ותנינן: אסור לאסתכלא בשכינתא
- בג"כ בגין כן אית תכלא - בגין דכלת איהו כרסייא לבית דוד, ותקונא דיליה.
- ודא איהו דחלא מן קדם יי' - לדחלא מההוא אתר.
- ועל דא: וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות י"י
- ודא: כרסייא - דדיינין בה דיני נפשות:
- כמה דאוקמוה: דכל גוונין טבין לחלמא, בר תכלא,
- דאיהו כרסייא - דסליק בדינא דנפשות.
ונתנו על ציצית הכנף
[עריכה]- כתיב: ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת.
- ונתנו על הכנף לא כתיב.
- אלא ונתנו על ציצית - דדא איהו דְחֲפֵי שמכסה. בארמית, מלשון חיפוי על שאר חוטין.
וראיתם אותו וזכרתם
[עריכה]- וראיתם אותו וזכרתם: וכתיב זכור את אשר עשה לך עמלק.
- מ"ט דא?
- אלא:
- לברא משל לְבֵּן - דפריץ גדריה, ונשכיה כלבא.
- כל זמנא דאבוי בעי לאוכחא לבריה, הוה אמר: הוי דכיר כד נשיך לך כלבא!
- אוף הכא: וראיתם אותו וזכרתם - דדא איהו אתר דסלקין נשמתין למידן.
- כגוונא דא: והיה כל הנשוך - וראה אותו וחי
- אמאי?
- אלא: כד סליק לעינוי, וחמי דיוקנא דההוא דנשיך ליה, הוה דחיל וצלי קדם י"י
- והוה ידע דאיהו עונשא דחייביא אולי: דחיוויא - בארמית: של הנחש.
- כל זמנא דברא חמי רצועה דאבוי - דחיל מאבוי.
- אשתזיב מרצועה אשתזיב מכלא.
- מאן גרים ליה לאשתזבא? ההוא דחמי בעינוי ההוא רצועה. - ההוא רצועה גרים ליה לאשתזבא!
- וע"ד: וראה אותו וחי - חמי רצועה דאלקי ליה
להרחבה, ואיהו עביד ליה לאשתזבא... - אוף הכא: וראיתם אותו - וזכרתם ועשיתם: ודאי!
- ואי לאו הא רצועה דהאי - יגרום לכון למהוי תבין שבים לפולחנא דילי תדיר.
- וכדין ואז. ומילותית משמעותו: וכזה: 'ועשיתם'.
התכלת - ולא תתורו אחרי לבבכם
[עריכה]- ולא תתורו אחרי לבבכם - ימנע מנכון בישין ארחין אחרנין ודאי.
- לא תתורו - ולא תעבדו בישין, ועל דא סלקא גוון תכלא -
- דא תכלת דַמְיָא דומה לכסא הכבוד:
- מה כסא הכבוד - עביד לבר נש למהך לארחא דמישר, לדכאה ליה?
- אוף האי תכלת עביד לב"נ לבר נש. לְבֵּן אֱנוֹש למהך בארח מישר, ודאי!
- דכלא אית לדחלא מהאי אתר - למיהך במשיר.
- כתיב:
- מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ: צְבִי לַצַּדִּיק!
- וָאֹמַר: רָזִי לִי רָזִי לִי! אוֹי לִי!
- בֹּגְדִים בָּגָדוּ! וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ!! ישעיהו - נבואת 'הנה ה' בוקק הארץ', אחרי 'משא צור'
- מִכְּנַף הָאָרֶץ - דא כנף דציצית דאיהו כנף הארץ.
- זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ - אלין שאר חוטין, דנפקין ותליין מאתר עלאה.
- - גו אינון שבילין עלאין - דנפקין מחכמה עלאה.
- צְבִי לַצַּדִּיק - דא צדיק חי העולמים,
- דאינון חוטין - אינון שפירו דיליה, - דהא מניה נפקין!
- וכל חוטא - כלילא בתרין סטרין.
- וכד אסתכלנא - אמינא: רָזִי לִי רָזִי לִי! - דהא מגו רזא, עלאה דכל מהימנותא - נפקין.
- וכד אסתכלנא בתכלת, וחמינא רצועה לאלקאה אתר דחילו - למדחל, אמינא: אוֹי לִי! -
- דבני נשא לא ידעי לאשגחא ולאסתכלא על מה מתענשין - לשקרא,
- בהאי: בֹּגְדִים בָּגָדוּ!
- - דהא קורין ק"ש בלא ציצית, וסהדין סהדותא דשקרא,
- ואלין אינון בוגדים דבגדו - משקרי דגרמייהו.
- וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ!! - לבושא דלהון בלא ציצית, אקרי 'בגד בוגדים'.
- לבושא דאינון בוגדים דבגדו - דמשקרי וסהדין סהדותא דשקרא בכל יומא,
- ווי לון! ווי לנפשיהון! - דסלקי בההוא כרסייא דתכלא, למידן.
- ועלייהו כתיב: ...דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי! לדוד, מזמור חסד ומשפט אשירה (תהלים)
- ההוא בגד דלהון - אשתמודע לגבי כל מאריהון דדינין.
- ווי לון - דלית לון חולקא בעלמא דאתי!
- זכאין אינון צדיקייא - דמלבושיהון ותקוניהון אשתמודען לעילא, לאוטבא לון בהאי עלמא ובעלמא דאתי!!