ביאור:ולא ישמרנו בעליו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
אדם שיש לו שור נגחן, שכבר גרם נזק בעבר, מסתכן בעונשים כבדים יותר (ראו שיטת הניקוד לעברייני תנועה ):
- (שמות כא כט): "ואם שור נגח הוא מתמל שלשם, והועד בבעליו ולא ישמרנו, והמית איש או אשה - השור יסקל וגם בעליו יומת"
- (שמות כא לו): "או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם, ולא ישמרנו בעליו - שלם ישלם שור תחת השור, והמת יהיה לו"
מה משמעות המילים "ולא ישמרנו"? חכמי המשנה והתלמוד ( במכילתא סימן קו ובתלמוד בבלי, בבא קמא מה:-מו.) נחלקו בשאלה זו:
1. ע"פ רבי מאיר, מי שיש לו שור נגחן חייב לשמור עליו שמירה מעולה - לכלוא אותו במקום בטוח ולא רק לקשור אותו בחבל, ולכן "קשרו במוסרה ויצא והזיק - תם פטור ומועד חייב, שנאמר ולא ישמרנו בעליו , ולא שמור הוא זה, דברי רבי מאיר".(זה הנוסח במכילתא; במשנה ובתלמוד הנוסח שונה, ורבי מאיר אומר "אחד תם ואחד מועד חייב" - גם שור תם חייבים לשמור בשמירה מעולה, הביטוי "ולא ישמרנו" נאמר לגבי שור מועד אך הוא מתייחס לשני המקרים, כי יש גזירה שווה ביניהם).
2. ע"פ רבי יהודה, מי שיש לו שור נגחן יכול להסתפק בשמירה פחותה, ולכן "קשרו במוסרה ויצא והזיק - רבי יהודה אומר, תם חייב ומועד פטור, שנאמר ולא ישמרנו בעליו , ושמור הוא זה".בגמרא נחלקו ממה בדיוק הוא פטור - לדעת רב, הוא פטור לגמרי (אולי משום שאנשים יודעים שהוא נגחן ונזהרים ממנו, ולכן אחריותו של הבעלים קטנה יותר), ולדעת רבי אדא בר אהבה, הוא פטור רק מהעונש המיוחד של שור מועד - נזק שלם מהעליה, אבל "צד תמות במקומה עומדת" - הוא עדיין חייב לשלם עליו כמו על שור תם - חצי נזק מגופו.
3. וע"פ רבי אליעזר, מי שיש לו שור מועד חייב לשוחטו או לפחות לנסר את קרניו - "אין לו שמירה אלא סכין"; הביטוי "ולא ישמרנו" הוא הוראה לבעלים, שלא ישמור אצלו את השור המזיק, אלא ינטרל אותו בהקדם האפשרי (רש"י בתלמוד שם).
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של ע"פ חכמי התלמוד שפורסם לראשונה בע"פ תלמוד בבלי, בבא קמא מה:-מו. וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-11-25.
קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/wla_yjmrnu